1)

LENDING FOOD (Yerushalmi Halachah 7 Daf 24a)

משנה לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חיטין ואני נותן לך מן הגורן אלא אומר לו עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח והלל אוסר

(a)

(Mishnah): A person should not say to his friend, "Lend me a kur of wheat and I will give you from the threshing floor'' (as the price of wheat might go up). Rather, (if he already has wheat to replace it,) he could say, "...until my son will come'' or "until I will find the key''. Hillel prohibits this.

[דף כד עמוד ב] וכך היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחבירתה עד שתעשינה בדמים שמא יוקירו החיטים ונמצא באות לידי רבית:

(b)

Hillel: A woman should not lend her friend a loaf to be owed as a debt, because if the price of wheat rises, they will come to the prohibition of ribis.

גמרא תני לא יאמר אדם לחבירו הלוני כור חטים ואני נותן לך לגורן הא עד שתים שלש שבתות מותר והלל אוסר

(c)

(Gemara) - Beraisa: A person should not say to his friend, "Lend me a kur of wheat and I will give you from the threshing floor''. However, if the loan will only be for 2 or 3 weeks, it is permitted. Hillel prohibits this.

שמואל אמר הלכה כהלל:

(d)

Shmuel: The Halachah follows Hillel.

2)

EXCHANGING LABOR (Yerushalmi Halachah 8 Daf 24b)

[דף כג עמוד א (עוז והדר)] משנה אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו עדור עמי ואנכש עמך

(a)

(Mishnah): A person may say to his friend, "Weed with me and I will weed with you'' or "Hoe with me and I will hoe with you''. He should not say, "Hoe with me (now) and I will weed with you (later)'' or vice-versa.

כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת

(b)

All of the days of the dry season are the same (in terms of performing the same tasks on different days. There is no concern that the second day might require harder work than the first day thereby raising issues of 'paying ribis' on the work he had received.) All of the expected rainfall days are the same.

לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני עמך ברביעה

(c)

He should not say, "Plough with me in the dry season and I will plough with you in the rainy season (which is harder)''.

ר''ג אומר יש ריבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת

(d)

Rabban Gamliel: There is early (pre-loan) ribis and there is late (post loan) ribis...

כיצד נתן את עיניו ללוות ממנו היה משלח לו ואמר בשביל שילויני זו היא ריבית מוקדמת לווה ממנו והחזיר לו את מעותיו היה משלח לו ואמר בשביל מעותיו שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת

(e)

How is this? If Reuven wanted to borrow from Shimon, he may not send him a gift to encourage him to lend - this is called early ribis. If Reuven borrowed money from Shimon and Reuven repaid it, he may not give a gift to Shimon saying that 'it's for allowing me to have the money with me' - this is called late ribis.

רבי שמעון אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני ממקום פלוני

(f)

R. Shimon: There is a prohibition against verbal ribis - the borrower should not tell the lender, "You should know that a certain person is coming from a certain place''.

אילו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים

(g)

The following people transgress a Torah prohibition when ribis is charged - the lender, the borrower, the guarantor and the witnesses.

וחכמים אומרים אף הסופר

(h)

Chachamim: Even the scribe transgresses.

עוברים על בל תתן לו ועל בל תקח (ממנו)[מאתו] ועל לא תהיה לו כנושה ועל לא תשימון עליו נשך ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'

(i)

They transgress the following Torah prohibitions - (Vayikra 25, 37), "Do not give him (your money for interest)''; (ibid, 36), "Do not take from him (interest)''; (Shemos 22, 24), "Do not act to him like a creditor''; (ibid), "...do not lay interest on him'' and (Vayikra 19, 14), "Do not put a stumbling block before a blind man, you shall fear your G-d, I am Hashem''.

גמרא א''ר יסא בוא וראה כמה סמיות עיני מלוי רבית. אדם קורא לחבירו עובד ע''א ומגלה עריות ושופך דמים ומבקש לירד עמו לחייו. והלה שוכר העדים והלבלר ואומר להן בואו והעידו שכפר במקום. ללמדך שכל המלוה בריבית כופר בעיקר.

(j)

(Gemara) - R. Yasa: Come and see the blindness of those who charge interest. If Reuven called Shimon an idolater, an adulterer or a murderer, Shimon would become so upset with him that he would want to even kill him. But this person (who charges ribis) actually voluntarily hires witnesses and a scribe and tells them, "Come and testify that I am a heretic!'' (as it is heretical to charge ribis).

רבי שמעון בן אלעזר אומר יותר ממה שכופרין בעיקר כופרין שעושין התורה פלסטרן ואת משה טיפש ואומרין אילו היה יודע משה שכך היינו מרויחין לא היה כותבו.

(k)

R. Shimon ben Elazar: These (people that lend for ribis) are more heretical than a heretic, as they make the Torah look false (and written merely for monetary gain) and they make Moshe Rabbeinu look foolish, as they say, "If Moshe would have known that this is the way we can make money, he would not have written it!''

רבי עקיבה אומר קשה הריבית שאף הטובה רבית. הרי שאמר ליקח לו ירק מן השוק אע''פ שנתן לו מעותיו הרי זה רבית.

(l)

R. Akiva: Ribis is very difficult, as the borrower cannot even do a favor for the lender. If the lender asked the borrower to buy something for him from the market, even if he gave him money to buy it, it is a prohibition of ribis.

רבי שמעון אומר קשה הריבית שאף שאילת שלום רבית לא שאל לו שלום מימיו ועל שלווה ממנו הקדים לו שלום הרי זה רבית.

(m)

R. Shimon: Ribis is very difficult, as even if the borrower greets the lender, it is considered ribis - if he had never before greeted him and only did so because the lender loaned him the money, this is ribis.

וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר כל מי שיש לו מעוות ואינו מלוון בריבית עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך וגו'.

(n)

R. Shimon ben Elazar: Whoever has money and does not lend it for ribis, it is about him that the pasuk says (Tehillim 15, 5), "He does not give his money for neshech...(if he did this, he will never stumble)''...

א''ר שמואל בר אימי המיטמוט הזה לא היינו יודעין מהו ובא שלמה ופירש הצל לקוחים למות וגו'

1.

R. Shmuel bar Imi: We would not have known what this ("yimot'') - 'stumbling' is, until (King) Shlomo came and explained (in Mishlei 24, 11), "If you refrain from saving those people being put to death (and "matin lihareg'' - those who are about to be murdered...)'' - meaning that this person who does not charge ribis will be saved from dying an unusual death (such as being murdered).

HADRAN ALACH PEREK EIZEHU NESHECH