גמ' לו: - מא:

מתנה ראשונה מכפרת [ודם זבחיך ישפך, ילפינן מחטאת כב"ה [קרנת - 3 [קרנת - 3 +1 לעכב,
קרא (6) ומסורת (4) = 5 (+1 לעכב), ג"פ וכפר - ממעט]]

חוץ: מחטאת לב"ש - ב' מתנות מכפר [ג"פ קרנות - 4 ושתים לעכב],
מחטאת פנימית - כל המתנות מעכבות

ודם זבחיך ישפך: מתנה א' כיפר, שפיכת שיריים ליסוד, זריקה בשפיכה יצא (דלא כר"ע), שפיכה בפסח ומעשר (דלא כריה"ג)

ב' תנאי אליבא דר' ישמעאל - רש"י - או פסח בשפיכה, או ברכת אכילת פסח פוטרת זבח [טפל לו]

תמורת מעשר ופסח לפני זמנו נאכלין במומן [לריה"ג נכללין בפסוק דבכור - כי קודש הם,
לר' ישמעאל: מעשר - ג"ש העברה מבכור, פסח - זבח פסח הוא]

לא מצינו מתן דמים המעכב שיהא חצי למעלה וחצי למטה בחד מזבח

ג' מתנות אחרונות שבחטאת הלכותיהן כראשונה (שחוטי חוץ, פסול לילה, מיתה לזר, כלי שרת, כיבוס - משא"כ בשיריים)

חוץ: דבאות אחר מיתה [רש"י - אין שם חטאת גמורה על הדם], דלא מפגל, אין פסול כניסת פנים [לכפר בקודש]

לר' נחמי' דשיריים חייב בחוץ אבל מ"מ לא טעון כיבוס

כל מתנות מעכבי בפנימי [ועשה כאשר עשה, כן יעשה לו - לכפול באזהרת הזאתו]
אבל לא סמיכה [וכיפר] ושיריים (עי' לקמן נב:) [ונסלח]

ד' מתנות במזבח הפנימי [ר"ש - ב' קרנות בכהן המשיח ? ב' קרנות בהעלם דבר, ר"י - כל אשר באוהל מועד]

לא יזה אם פחתה תקרת היכל [באוה"מ], בלי חינוך מזבח בקטרת [מזבח קטרת הסמים]

ועשה לפר - זה פר יוה"כ דג"כ: אָמין שגידל על אצבעו לא חייץ [את], בעי שיעור טבילה [בדם], ולא ע"י קינוח דופני הכלי [וטבל], (לר' ישמעאל נלמד מק"ו מפר הנשרף (משיח/העלם דבר) ושעיר יו"כ הנלמד משעיר עכו"ם (ק"ו מהיקש)),
לרבי - לרש"י - לעיכובא דהזאות
לסמיכה ושיריים (נב. - דם הפר ישפך, ק"ו מכהן המשיח),
לרש"י מז: - לשריפת בית הדשן

שעירי עכו"ם דינו כפנימי להזאות [לפר החטאת] ולאימורים [היקש - חטאתם (עכו"ם) על שגגתם (העלם דבר)]

יותרת הכבד וכליות בהעלם דבר [כאשר יורם (אם אינו ענין לכהן המשיח), רש"י - היקש לכהן המשיח, רש"י חומש - ועשה כאשר עשה]

הקב"ה מיעט בסרחון אוהבו (רש"י - ציבור) מפני חיבתו; אם רוב מדינה סרחה אין פמליא (קדושה) מתקיימת

רש"י לח: - לט.

לרש"י - ב"ש וב"ה סברי אין מפגלין בחצי מתיר

לרש"י - פר העלם דבר, כהן המשיח, יוה"כ, שעירי עכו"ם - הוקשו להדדי

גמ' מא: - מב:

פיגול בקומץ ולא בלבונה - חכמים - פסול [אין מפגלין בחצי מתיר],

ר"מ - כרת [מפגלין בחצי מתיר, ר"ל - על דעת ראשונה עושה = כל המתיר]

לר"א אין פיגול אלא בגמר עבודה שלימה, חוץ לרש"י ממ"ג הזאות דיו"כ דכ"א נחשב בפנ"ע

למ"ד מפגלין בחצי מתיר - רבה - ביו"כ משכחת רק במפגל בא' מד' פרים שקרבו כל מתיריו, אבל בפר א' כל המתנות שלאח"כ נחשבות כמים

רבא - בכל אופן השאר מרצה לפיגולו

רש"י מא: - מב.

כל מחשבה בקדשים מוציא בפה הוא

לרבה - בכולו מתיר השאר לא נחשב כמים - רש"י כאן - דגזה"כ הוא, רש"י מנחות - דאותה עבודה כולה בקדושתה אבל כאן אין מתירי עבודת הזריקה בקדושתה

גמ' מג. - מד:

אין כרת (פיגול) על אכילת דבר שאין דבר אחר מתירו [בעי דומיא ד"שלמים" (יתור), לרש"י כח: - היקש זבח לשלמים - דיש מתפגלין]

נסכים הבאים עם הזבח, לוג שמן של מצורע - חכמים ור"ש - אין כרת באכילתן [יכול להקריב למחר בפנ"ע], ר"מ - חייב כשבאו באותו יום

לר"ש אין פיגול לחטאות פנימיות [פיגול כתוב בשלמים]

ר' יוסי בר' חנינא (יד.) - אבל פסול [ק"ו משינוי קודש]
וכן חוץ למקומו [ק"ו משלא לשמו, היקש לפיגול]

עולא - פיגול (ר' יוחנן - ונותר וטמא) (דחזי להקרבה) פקע ע"י העלאה למזבח משמשלה האור, ואם ירדו אחר שמשלה האור בחצי קומץ יעלו השאר

אין כרת על טומאת בשר [וטומאתו עליו איירי רק בטומאת הגוף]

טמא שרץ או מת שאכל מעשר בלאו, תרומה במיתה

מעילה בלוג שמן - רבנן - עד זריקת הדם (כשבאים באותו יום)

רבי - עד מתנות השמן - רב יוסף - ומדמתירו, מפגלו
ר' ירמי' - לא מפגלו [רש"י - רק דם וקומץ [היקש] מפגל]

ולכו"ע אסור באכילה מדרבנן עד מתן בהונות

אכילת כהנים - לוג שמן [כל קרבנם], מנחת עומר וקנאות [לכל מנחתם], חטאת עוף [ולכל חטאתם], אשם נזיר טמא [ולכל אשמם], גזל הגר [אשר ישיבו], אשם מצורע [כחטאת האשם הוא לכהן]

ר' אלעזר בשם ר' יוסי - פיגול רק כשחושב בעזרה על מעשה בעזרה [היקש כהן המשיח לשור זבח השלמים]

רש"י מב. - מג:

משלה אור בחצי קומץ, פקע פגולו מכולו - לרש"י - אפי' לא עלה על מזבח

אין כרת על אכילת קומץ - לרש"י - דהוא מתיר אחרים

לב"ח לרש"י לא פקע פיגולו לר' יוחנן לענין איסור אכילה אלא לענין שאם ירדו יעלו

גמ' מה. - מז.

ר"ש - קדשי עכו"ם אין מעילה בקדשי מזבח [ג"ש מתרומה דלא נפדה], אין פיגול נותר [ג"ש לטומאה] טמא [בנ"י], אין תמורה [היקש למעשר בהמה [היקש למעשר דגן; שאינו חובה הקבוע לה זמן]], אין נסכים בפנ"ע [אזרח], שחוטי חוץ פטור

ר' יוסי - כולן לחומרא [לה']

לכו"ע אין ריצוי ציץ [להם, לאו בני הרצאה]

יש איסור אכילה בטומאה לדבר שאין לו מתירין [אשר הם מקדישים לי] משקדשו בכלי [אשר יקרב] ויש נותר [ולא יחללו - נותר וטומאה]

אבל לא בדם [????????לכם, ????????לכפר, ????????הוא - לפני כאחרי כפרה דאין מעילה: למעוטי ????????ממעילה, ????????נותר, ????????טמא]

ולר"ש יש טומאה לכל דבר שדרכו לאכול אבל לא לעצים, לבונה, קטרת [לאו אוכל, "והבשר" רק אסמכתא]

מח' אם המח' ר"ש וחכמים בטומאת הגוף ובטומאת בשר, או בא' ולכו"ע אין מלקות בטומאת הגוף או לכו"ע לוקה בטומאת בשר

אין מעילה לנעשית מצותו [תרומת הדשן ובגדי כהונה/ועגלה ערופה ב' כתובין הבאין כא', הערופה, ושמו - ולא אחר]

ג' כריתות בטומאת הגוף [כלל ופרט - ללמד על הכלל - כל קדשי מזבח, לטומאת הגוף בעצים, לר"ש בפרים הנשרפים]

זבח לשם זבח זו, בעלים, השם, אשים, ריח (ולא צלאן קודם), לשם נחת רוח [עולה אשה וכו', רש"י - והקריב מזבח השלמים אשה לה']

ר' יוסי - תנאי ב"ד שישחט סתם [גזרה אטו "שלא לשמו"]

חטאת לשם חולין כשרה [ולא יחללו] ואינו מרצה

משום (קסבר שהם) חולין פסולה [מתעסק בקדשים [ושחט את (לשם) בן הבקר,
לעכב - לרצונכם]]

משנה - מחשבה תלויה רק בעובד [רש"י - המקריב אותו לא יחשב]

ר' אלעזר בר' יוסי (ור"א, ורשב"א) - אף בבעלים [והקריב "המקריב"]

עוד חומר לימוד
למסכת זבחים