מנחות דף ג' ע"א

לר' שמעון דס"ל שמעשיה מוכיחין, אם עשה עולה וחטאת העוף שלא לשמן מה דינם?

מלק ומיצה דמה למעלה מלק והזה דמה למטה
עולת העוף שעשה לשם חטאת אינה מרצה [1] פסולה [2]
חטאת העוף שעשה לשם עולה מרצה [3] מרצה [4]

נדר מנחה במחבת באופנים דלהלן, והביאה במרחשת [או להיפך], מה דינה?

אמר: הרי עלי מנחה במחבת אמר: מנחה זו להביאה במחבת
לרבנן מה שהביא הביא - וידי נדרו לא יצא פסולה
לר' שמעון יצא ידי נדרו יצא ידי נדרו [5]

מנחות דף ג' ע"ב

חטאת חלב ששחטה לשם חטאת אחרת - האם פסולה?

שחטה לשם חטאת דם או חטאת ע"ז שחטה לשם חטאת נזיר או מצורע
לרבא לגירסת הגמ' שלפנינו [6]: כשרה
לגירסת צ"ק [7] - לר"ש: כשרה
- לרבנן: פסולה
לגירסת הגמ' שלפנינו- לר"ש: כשרה
- לרבנן: פסולה
לגירסת צ"ק: פסולה
לרב אחא פסולה פסולה

-------------------------------------------------

[1] כדין עולה שעשאה כתיקנה שלא לשמה, שכשרה אלא שלא עלתה לבעלים לשם חובה. ואין לומר דאם היתה באמת חטאת העוף - למטה היה עושה לה, דחטאת העוף שמלקה או הזה דמה בכל מקום במזבח - כשרה. ואין לומר גם מזה שמיצה דמה ולא הזה כדרך חטאת ש"מ דעולה הוא, דהא גם בחטאת עושים מיצוי, אחרי ההזאה.

[2] כיון שעשאה שלא במקומה - ובעולה דבר זה פוסל.

[3] דהא חטאת שמלקה בכל מקום כשרה, [ואף שלא עשה הזאה מוכח מהגמ' שאם עשה מיצוי במקום הזאה מהני, דאל"כ עולת העוף שעשאה לשם חטאת מעשיה מוכיחין שהיא עולה], ומה שעשה מיצוי למעלה - כשר בחטאת, דאמר מר מיצה בכל מקום כשרה.

[4] ס"ל לר"ש שמעשיה מוכיחין שהיא חטאת, דאם היא עולה היתה פסולה במה שעשאה למליקה למטה [ועי' תד"ה חטאת שביארו מה שקשה לכאורה שלא הזכיר כאן מליקה]. וכן מה שעשה הזאה ולא מיצוי למעלה - מוכיח שהוא חטאת ולא עולה. [אמנם עי' בתד"ה מיעבר שכתבו שלמסקנא חזרה המג' מתירוץ: זבחים ולא עופות. (וצ"ע אם כוונתם גם לסוף הסוגיא שאמרה רוב זבחים וכו'). ולפי"ז איה"נ חטאת העוף לשם עולה תהיה פסולה, דאמרינן מיעבר קא עבר. ורש"י חולק על תוס' בזה וס"ל שכשרה, דלא אמרינן שמיעבר קא עבר בשני דברים].

[5] ס"ל דקביעותא דכלי שבנדרו לאו כלום הוא, וכיון שהביאו איך שהביאו יצא ידי נדרו. ומזה לדמנו לשיטתו, שאם הביא מנחה במחבת וקמצה לשם מנחת מרחשת - כשרה - דמעשיה מוכיחין. וא"א לומר שבאמת כוונתו היתה להביא מרחשת וכמו שקמץ, ומה שהביאה במחבת הוא משום דמיעקב קא עבר, דהא כיון שהביאה במחבת אפי' שנדר מרחשת היא מנחת מחבת, ולכך ס"ל לר"ש שפיר דאמרינן מעשיה מוכיחין שהיא מחבת, ולא פוסל מה שחשב בקמיצה לשם מרחשת. [אולם לשיטת רבנן שס"ל באומר מנחה זו במרחשת והביאה במחבת - פסולה, לשיטתם אין כאן מעשיה מוכיחין, דשמא מרחשת היא וכמו שחשב בקמיצתו, ומה שהביאה במחבת אינו עושה אותה מנחת מחבת].

[6] הנה בגמ' לפנינו גרסינן: דאמר רחמנא וזאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות, לר' שמעון הכי נמי, לרבנן הא אמר רבא חטאת חלב וכו'. ומבואר, שלר"ש שלמד את ההיקש דוזאת תורת החטאת, איה"נ כל סוגי החטאות הוקשו להדדי, שאם שחט אחת לשם אחרת אינן נפסלות, ואפי' חטאת חלב לשם חטאת נזיר או מצורע - כשר. ורבנן, ס"ל כרבא, שתלוי אם הוא חטאת חלב לשם דם או חטאת ע"ז - כשרה, ואם לשם מצורע או נזיר - פסולה.

[7] גירסת הצ"ק היא: לר' שמעון הכי נמי דאמר רבא וכו' [ותיבת רבנן נמחק], והיינו שבר"ש בעצמו יש חילוק בין שחטה לחטאת חלב לשם חטאת דם או חטאת ע"ז - שכשרה, לבין שחטה לשם חטאת נזיר או מצורע שפסולה. ועוד משמע לגירסא זו, שלרבנן בכל אופן ששחטה לשם חטאת אחרת - פסולה, ודברי רבא הם רק אליבא דר' שמעון.

עוד חומר לימוד על הדף