12th CYCLE DEDICATION:
 
MEGILAH 21 - Dedicated by Alex and Helen Gross of Rechavya, Jerusalem, lovers of Torah and builders of a home molded by dedication to Torah study. May the Zechus of the Torah always provide for and protect their entire family!

1)

STANDING FOR KERI'AS HA'MEGILAH AND THE TORAH (Yerushalmi Halachah 1 Daf 27b)

מתני' הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוהו שנים יצא

(a)

(Mishnah): If one read the Megilah standing or sitting, and [whether] one or two read it, he was Yotzei.

מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך

(b)

Where the custom to bless on it, he blesses on it. Where the custom is not to bless, he does not bless.

בב' ובה' ובשבת במנחה קורין ג' אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא

(c)

On Monday, Thursday, and Shabbos Minchah, three read from the Torah. It may not be less, and not more, and there is no Haftorah from the Nevi'im.

הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

1.

The first and the last [to read] bless before and after [reading, respectively].

גמ' מה לשעבר הא בתחלה לא והא תני מעשה בר"מ שקרייה מיושב בבית הכנסת של טיבעין ונתנה לאחר ובירך עליה

(d)

(Gemara) Question: Is it b'Di'eved [to read sitting], but not l'Chatchilah? It was taught that an episode occurred in which R. Meir read sitting in the Beis ha'Keneses of Tiba'in, and he let someone else bless on it!

כיני מתניתא מותר לקרותה עומד מותר לקרותה יושב

(e)

Answer: Our Mishnah means that one may read it standing, or read it sitting (Pnei Moshe).

מה נתנה לאחר ומברך עליה

(f)

Question: What does it mean "he let someone else bless on it"?

זה קורא וזה מברך

(g)

Answer: This one reads, and this one blesses.

רבי הונא בשם ר' ירמיה מכאן ששומע כקורא

(h)

Inference (R. Huna citing R. Yirmeyah): This teaches that one who hears is like one who reads;

כתיב [מלכים ב כב טז] אשר קרא (לפני) מלך יהודה ולא שפן קרייה

1.

Question: It says "Asher Kara Melech Yehudah." Didn't Shafan read it?!

אלא מכאן ששומע כקורא

2.

Answer: This teaches that one who hears is like one who reads.

מהו לעמוד מפני ס"ת

(i)

Question: Must one stand in front of a Sefer Torah? (The Bavli (Kidushin 33b) asks this. The Me'iri says that we ask about when it is lifted or passes.)

ר' חלקיה ר' סימון בשם ר' לעזר מפני בנה הוא עומד לכ"ש מפני תורה עצמה

(j)

Answer (R. Chilkiya and R. Simon in the name of R. Lazar): One stands in front of its son (a Chacham who learns Torah). All the more so one stands in front of a Sefer Torah itself!

זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד מפני כבודה או מפני כבוד הרבים

(k)

Question: One stands to read from a Sefer Torah (like a Beraisa teaches below). Why does he stand - is it due to honor of the Torah, or due to honor of the Rabim?

אין תימר מפני כבודה אפי' בינו לבינה אין תימר מפני כבוד הרבים (אפי' בינו לבין עצמו) [צ"ל בינו לבין עצמו לא - קרבן העדה]

1.

If you will say that is it due to its honor, this is even if he reads alone. If you will say that it is due to honor of the Rabim, if he reads alone, no (he need not stand).

מפני כבודה הוא עומד אם אומר את כן אף הוא מתעצל ואינו קורא

(l)

Answer: [I can say that] it is due to its honor [but even so, if he reads alone he may sit], for if you will say [that he must stand], he will be lazy and not read.

2)

TRANSLATING THE TORAH READING

ר' שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא חד בר נש קאים מתרגם סמיך לעמודא

(a)

R. Shmuel bar Rav Yitzchak entered a Beis ha'Keneses. He saw a man stand and translate [what was read in the Torah], and leaning on a pillar.

א"ל אסור לך כשם שניתנה באימה וביראה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה וביראה

1.

[R. Shmuel said to the man] it is forbidden for you [to lean]! Just like [Torah] was given with awe and fear, so we must conduct with it with awe and fear.

ר' חגי אמר ר' שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא (חונה) [צ"ל חזנא] קאים מתרגם ולא מקים בר נש תחתוהי

(b)

R. Chagi: R. Shmuel bar Rav Yitzchak entered a Beis ha'Keneses. He saw the Ba'al Korei stand [and read the Torah] and translate, and he did not appoint someone [else to translate].

א"ל אסור לך כשם שניתנה ע"י סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה ע"י סרסור

1.

[R. Shmuel said to him] it is forbidden for you! Just like [Torah] was given through an intermediary, so we must conduct with an intermediary (a different person must translate).

עאל ר' יהודא בר פזי ועבדה שאילה [דברים ה ה] אנכי עמד בין ה' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ה'

(c)

R. Yehuda bar Pazi entered and asked [what is the source of this law. He answered] "Anochi Omed Bein Hash-m u'Veinechem ba'Es ha'Hi Lehagid Lachem Es Devar Hash-m."

ר' חגיי אמר ר' שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא [דף כח עמוד א] חד ספר מושט תרגומא מן גו סיפרא

(d)

R. Chagai: R. Shmuel bar Rav Yitzchak entered a Beis ha'Keneses. He saw a man translate [the Torah reading] from a Sefer.

א"ל אסור לך דברים שנאמרו בפה בפה דברים שנאמרו בכתב בכתב

1.

[R. Shmuel said to him] it is forbidden for you! Things that were said orally, must be said orally. Things that were said to be written, must be said [read from also written [Sefer].

ר' חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין איזה מהן חביבין

(e)

Question (R. Chagai citing R. Shmuel bar Nachman): [Some] things that were said orally, and [some] things that were said to be written. [Without a source,] we would not know which are dearer!

אלא מן מה דכתיב [שמות לד כז] כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל הדא אמרה אותן שבפה חביבין

(f)

Answer: Rather, we learn from "Ki Al Pi ha'Devarim ha'Eleh Karati Itecha Bris v'Es Yisrael" - this teaches that oral [Torah] is dearer!

ר' יוחנן ור' יודן בר' שמעון חד אמר אם שמרת מה שבפה ושמרת מה שבכתב אני כורת אתך ברית ואם לאו איני כורת אתך ברית

(g)

R. Yochanan and R. Yudan b'Ribi Shimon - one of them [expounded this verse, and] said "if you guard what is oral, and guard what is written, I will make a Bris with you, and if not, I will not make a Bris with you."

וחורנה אמר אם שמרת מה שבפה ושמרת מה שבכתב את נוטל שכר ואם לאו אין את נוטל שכר

1.

The other said "if you guard what is oral, and guard what is written, you will receive reward, and if not, you will not receive reward."

אריב"ל [דברים ט י] עליהם ועליהם דברים הדברים כל בכל מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה ואפי' מה שתלמיד וותיק עתיד להורות (לפני רבו - קרבן העדה מוחקו) כבר נאמר למשה מסיני

(h)

(R. Yehoshua ben Levi): (It says "Shnei Luchos... va'Aleihem k'Chol ha'Devarim...") [It does not say] Aleihem, [rather], va'Aleihem. [It does not say] Chol, [rather], k'Chol. [It does not say] Devarim, [rather], ha'Devarim. [From the simple meaning and these three inclusions, we learn that Mikra, Mishnah, Talmud and Agadah, and even [new matters] that a Chacham will [correctly] teach, were said to Moshe on Sinai.

הדא הוא דכתיב [קהלת א י] יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא וחבירו משיבו כבר היה לעולמים אשר היה לפנינו

1.

Support: It says "Yesh Davar she'Yomar Re'eh Zeh Chadash Hu." His friend counters [the end of the verse] "Kevar Hayah l'Olamim Asher Hayah Lefaneinu" (Moshe already heard it)!

תני לא יהיו שנים קורין בתורה וא' מתרגם

(i)

(Beraisa): Two may not read in the Torah and one translates.

א"ר זעירה מפני ברכה

(j)

Explanation #1 (R. Zeirah): This is due to due to Brachah. (Two may not bless on one Keri'ah, and if only one may bless, they will quarrel about who will bless - TOLDOS YITZCHAK, Brachos 5:3.)

והא תני לא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא אית לך מימר מפני ברכה

(k)

Question: A Beraisa teaches that two may not translate and one reads [in the Torah]. You cannot say that this is due to the Brachah (there is no Brachah for Targum)!

אלא מפני שאין שני קולות נכנסין באוזן א'

(l)

Explanation #2: Rather, it is because two voices do not enter one ear (one cannot hear them).

תני שנים קורין בתורה אין שנים קורין בנביא

(m)

(Contradiction Beraisa): Two may read in the Torah. Two may not read in the Navi.

א"ר עולא קראות בתורה אין קראות בנביא

(n)

Resolution (R. Ula): More than one may read in the Torah (one after the other). More than one may not read in the Navi. (Rather, one reads the entire Haftorah - HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA.)

תני אחד קורא בתורה ואחד מתרגם לא אחד קורא ושנים מתרגמין (לא שנים מתרגמין ואחד קורא) [צ"ל ולא שנים קורין ואחד מתרגם - קרבן העדה] לא שנים קורין ושנים מתרגמין

(o)

(Beraisa): One reads in the Torah and one translates. One may not read and two translate, and not two read and one translates, and not two read and two translate;

ובנביא אחד קורא ואחד מתרגם ואחד קורא ושנים מתרגמין לא שנים קורין ואחד מתרגם ולא שנים קורין ושנים מתרגמין

1.

And in the Navi, one reads and one translates, or one reads and two translate, but two may not read and one translates, and two may not read and two translate.

ובמגילה אחד קורא ואחד מתרגם א' קורא ושנים מתרגמין שנים קוראין וא' מתרגם שנים קורין ושנים מתרגמין

2.

And in the Megilah, one reads and one translates, or one reads and two translate, or two read and one translates, or two read and two translate.

והתרגום מעכב

(p)

Question: Is the Targum Me'akev [reading the Torah]?

אמר רבי יוסה מן מה דאנן חמיין רבנן נפקין לתעניתא וקראיי ולא מתרגמין הדא אמרה שאין התרגום מעכב

(q)

Answer (R. Yosah): We see that Rabanan go out (they would pray in the street) on fasts and read [the Torah] and do not translate. This shows that the Targum is not Me'akev.

אמר ר' יונה אף על גב דאת אמר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו

(r)

(R. Yonah): Even though you say that the Targum is not Me'akev, if he erred, we make him return [and translate correctly].

ר' יונה ר' ירמיה חד מחזר מנא

(s)

[A case occurred, and] R. Yonah or R. Yirmeyah told him to return for saying "Mana" [for the Targum of Tene in Parshas Bikurim, for it connotes any Kli, and not only a basket].

וחורנה מחזר פטירין עם ירקונן ויאמר פטירין עם מרורין ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא

1.

And the other [of R. Yonah and R. Yirmeyah] told him to return for saying "Patirin Im Yarkonan" [for the Targum of u'Matzos Al Merorim, for it connotes any bitter vegetable, even if it is not called Maror Stam], and say "Patirin Im Merorin." We do not know which Chacham said this, and which said this.

מן מה דאמר ר' יונה מהו להביאן בתמחוין [דף כח עמוד ב] של כסף הוי דהוא מחזר מנא ויאמר סלא

(t)

Inference: We can infer from R. Yonah's question "may one bring [Bikurim] in a silver bowl?", this shows that he said to return the one who said "Mana", and told him to say "Sala" (a wooden basket. He was unsure if all the more so, a silver bowl is Kosher.)

1.

Note: What was his question? A Mishnah (Bikurim 3:8) explicitly says that rich people brought Bikurim in baskets of gold and silver! Perhaps he was unsure if this was for Hidur Mitzvah when bringing it to Yerushalayim, but all must give it to the Kohen in a Kli Etz.

ר' פנחס מחזר פטימין בני תורין ויאמר תורין בני תורין

(u)

R. Pinchas told one to return for saying "Petimin Bnei Torin" [for the Targum of Parim Bnei Bakar. Even though Parim are big, this is not its translation - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita], and to say Torin Bnei Torin.

מניין לתרגום

(v)

Question: What is the source for Targum?

ר' זעירה בשם רב חננאל [נחמיה ח ח] ויקראו בספר (תורת ה') [נראה שצ"ל בתורת האלקים] זה המקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הטעמים

(w)

Answer (R. Zeirah citing Rav Chananel): "Va'Yikre'u va'Sefer b'Soras ha'Elokim" refers to Mikra. "Mefurash" refers to Targum. "V'Shum Sechel" refers to the Ta'amim (notes for reading the Torah);

ויבינו במקרא זה המסורת ויש אומרים אלו ההכריעים ויש אומרים אלו ראשי פסוקים

1.

"Va'Yavinu ba'Mikra" is what was given through tradition. Some say that it is which way to read (if a word refers to what was written before, or what was written after). And some say that it is where the verses begin.

i.

Note: Through the Ta'amim, we know Hechra'os and where the verses begin! Perhaps the text should be like in the Bavli (3a and Nedarim 37b), in which we expound the Ta'amim after Roshei Pesukim. I.e. we have a tradition for where verses begin, and more than this, Ta'amim, which teach even more.

3)

ONE MAY NOT WRITE MIKRA BY HEART (Yerushalmi Halachah 1 Daf 28b)

ר' זעירא בשם רב חננאל אפילו רגיל תורה כעזרא לא יהא הוגה מפיו (וקורא) [צ"ל וכותב - הגר"ח קניבסקי שליט"א] כמה שנאמר בברוך [ירמי' לו יח] מפיו יקרא אלי [צ"ל את] כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו

(a)

(R. Zeirah citing Rav Chananel): Even if one is as fluent in Torah as Ezra, he may not say orally and write [Mikra. Rather, he must copy from a text, or hear from the Navi], like it says about Baruch "mi'Piv Yikra Elai Es Kol ha'Devarim ha'Eleh va'Ani Kosev Al Sefer ba'Deyo" (Yirmeyah said, and Baruch wrote).

והא תני מעשה בר' מאיר שהיה באסייא ולא היה שם מגילה כתובה עברית וכתבה מפיו וקרייה

(b)

Question: A case occurred with R. Meir who was in Asiya, and there was no Megilah written in Ivris (Leshon ha'Kodesh), and he wrote it orally and read it!

אין למידין משעת הדחק

(c)

Answer #1: We cannot learn from pressed circumstances.

ויש אומרים שתים כתב כתב את הראשונה מתוך פיו וכתב את השנייה מתוך הראשונה וגנז את הראשונה וקרא בשנייה

(d)

Answer #2: He wrote two [Megilos]. He wrote the first orally, and wrote the second based on the first, and later buried the first and read from the second.

ר' ישמעאל בי ר' יוסי אומר יכיל אנא כתב כל קרייא מן פומי

(e)

R. Yishmael b'Rebbi Yosi: I could write the entire Torah from memory (if no written Torah was available).

ר' חייה רבה אמר יכיל אנא כתב כל קרייא בתרין מניי

(f)

R. Chiyah Rabah: I could write the entire Tanach from two Manim. (Alei Tamar, based on Mosaf ha'Aruch - these are Ma'im, a 10th of a Shekel in all. He was able to do so for such a small amount due to his awesome toil.)

היך עבידא זבן בתרין מניי זרע דכיתן וזרע ליה וחצר ליה ועבד חבלין ותפש טביי וכתב כל קרייה על משכיהון

1.

What did he do? He bought for two Manim flax seed. He planted it, harvested it and made ropes. He caught deer and wrote the entire Tanach on their skin.

שמע ר' ואמר אשרי הדור שאתם בתוכו

2.

Rebbi heard [about R. Chiyah and R. Yishmael b'Rebbi Yosi], and said "fortunate is the generation that you are in it!"

4)

BLESSING BEFORE AND AFTER THE MEGILAH, TORAH AND FOOD

כיצד הוא מברך עליה

(a)

Question: How does one bless [on the Megilah]?

זכיי טבחא בשם ר' יוחנן הרב את ריבך והנוקם את נקמתך הגואלך והמושיעך מכף עריציך

(b)

Answer (Zachyi the Shochet citing R. Yochanan): One blesses "ha'Rav Es Rivcha veha'Nokem Es Nikmascha ha'Go'alech veha'Moshi'Erech mi'Kaf Aritzeich."

עד כדון בסוף בתחילה הרי היא ככל שאר מצותיה של תורה מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה

1.

This is afterwards. Before, it is like all other Torah Mitzvos. Just like other Mitzvos need a Brachah beforehand, also [Megilah] requires a Brachah. (Megilah is among seven Mitzvos mid'Rabanan which complete the count of 620 Mitzvos, the Gematriya of Keser and the number of letters in Aseres ha'Dibros, like Shlah brings from Seforim ha'Kedoshim. These are the six Mitzvos on which we bless Asher Kideshanu, and Birkas ha'Nehenin.)

כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בה ברכה לאחריה

2.

It says [in the Torah] a Brachah before [learning] Torah and, and it does not say a Brachah afterwards.

מה כתוב בה לפניה [דברים לב ג] כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו

3.

What [Brachah] is written about before [learning] Torah? "Ki Shem Hash-m Ekra Havu Godel lei'Lokeinu."

וכתוב במזון ברכה לאחריו ואין כתוב בה ברכה לפניו מה כתוב בו לאחריו [שם ח י] ואכלת ושבעת וברכת וגו'

4.

It is written about food a Brachah afterwards, and it does not say a Brachah beforehand. What [Brachah] is written after [eating]? "V'Achalta v'Savata u'Verachta..."

מניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה

(c)

Question: What is the source to apply what it says about this (we bless before Torah) to this (food), and what it says about this (we bless after eating) to this (Torah)?

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שם שם לגזרה [דף כט עמוד א] שוה מה שם שנאמר בתורה ברכה לפניה אף שם שנאמר במזון ברכה לפניו

(d)

Answer (R. Shmuel bar Nachman citing R. Yochanan): We learn from a Gezeirah Shavah "Shem-Shem" (this refers to Shem Hash-m - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita). Just like Shem mentioned regarding Torah, we bless beforehand, also Shem mentioned regarding food, we bless beforehand;

ומה שם שנאמר במזון ברכה לאחריו אף שם שנאמר בתורה ברכה לאחריה

1.

And just like Shem mentioned regarding food, we bless afterwards, also Shem mentioned regarding Torah, we bless afterwards.

עד כדון כר' עקיבה כר' ישמעאל

(e)

Implied question: This is like R. Akiva. According to R. Yishmael (how does he learn? - ha'Gaon Rav C. Kanievsky, Shlita. I.e. the Gemara knew that he does not expound so, because he needs the following Kal v'Chomer.)

ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל קל וחומר מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו טעון לאחריו תורה שהיא טעונה ברכה לפניה אין דין שתהא טעונה ברכה לאחריה

(f)

Answer #1 (R. Yochanan citing R. Yishmael): We learn from a Kal v'Chomer. Food does not require a Brachah beforehand, but it requires a Brachah afterwards. Torah, which requires a Brachah beforehand, all the more so it requires a Brachah afterwards!

עד כדון תורה מזון מה

1.

Question: This teaches [a Brachah afterwards for] Torah. What is the source for [a Brachah before] food?

אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו

2.

Answer: Torah does not require a Brachah afterwards, but it requires a Brachah beforehand. Food requires a Brachah afterwards. All the more so it requires a Brachah beforehand!

ר' יצחק ור' נתן ר' יצחק אמר [שמואל א ט יג] כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים

(g)

Answer #2: R. Yitzchak and R. Nasan [gave different answers]. R. Yitzchak says, "Ki Hu Yevarech ha'Zevach v'Acharei Chen Yochlu ha'Keru'im."

ר' נתן אומר [שמות כג כה] ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך אימתי הוא קרוי לחמך עד שלא אכלתו

(h)

Answer #3 (R. Nasan): "Va'Avadtem Es Hash-m Elokeichem u'Verach Es Lachmecha v'Es Meimecha" - when is it called "your food"? It is before you ate it [and the verse mentions a Brachah]!

ר' אומר מה אם בשעה שאכל ושבע את אמר צריך לברך בשעה שהוא תאב לוכל לא כל שכן

(i)

Answer #4 (Rebbi): If after he ate and he is satiated, you say that he must bless, when he is hungry to eat, all the more so!

עד כדון מזון תורה מה

(j)

Question (against Answers 2,3,4): This teaches [a Brachah before] food. What is the source for [a Brachah after] Torah?

אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עדי עד לא כל שכן

(k)

Answer: If food, which is only for temporary life [in this world] requires a Brachah before it and afterwards, Torah, which is eternal life, all the more so!

ר' זעירה בעי אילין ג' קרויות מה את עבד לון כג' שאכלו כאחת או כג' שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו

(l)

Question (R. Zeirah): What is the law of the three who read in the Torah - is it like three who ate together [and one can bless for all of them], or is it like three who ate, each by himself [and each blesses for himself]?

אין תעבדינון כג' שאכלו כאחת הראשון מברך ברכה ראשונה והאחרון מברך ברכה האחרונה והאמצע אינו מברך כל עיקר

1.

If it is like three who ate together, the first blesses beforehand, and the last blesses at the end, and the middle does not bless at all;

אין תעבדינון כג' שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אפי' האמצעי מברך לפניה ולאחריה

2.

If is it like three who ate, each by himself, even the middle one blesses before it and after it.

אמר ר' שמואל בר אבודמא [צ"ל לא - קרבן העדה] למדו ברכת התורה מברכת המזון אלא לרבים

(m)

Answer (R. Shmuel bar Avodima): They learn Birkas ha'Torah from Birkas ha'Mazon only for a Rabim (Tzibur. If so, one is Motzi the others.)

אם לרבים אפי' בינו לבין עצמו אינו מברך

(n)

Question: If it is [only] for a Rabim, one who learns by himself should not bless!

א"ר אבא מרי אחוי דר' יוסה עשאוה כשאר כל המצות שבתורה מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה

(o)

Answer (Aba Mari, R. Yosah's brother): [Rabanan] made it like other Mitzvos in the Torah. Just like other Mitzvos require a Brachah [mid'Rabanan], also [Torah] requires a Brachah.

א"ר שמואל בר נחמן ר' יונתן הוה עבר קומי סידרא שמע קלון קרויי ולא מברכין

(p)

R. Shmuel bar Nachman: R. Yonason was passing in front of a Beis ha'Keneses. He heard people reading [from the Torah] without blessing;

אמר לון עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות

1.

R. Yonason (to the people): How long will you make the Torah bald (without a Brachah)?!

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF