גמ' פב. - פג:

משנתנו - הרי את מותרת לכל "חוץ" מפלוני -
ר"א מתיר [והיתה לאיש אחר - התירה רק לאחר, גרושה מאישה - לבד]
וחכמים אוסרים (ורק נפסלה לכהונה) [כריתות - דבר הכורת, כי יקח - ויצאה והיתה - כקודמי הויה ראשונה - דלא אגידא]

אבל ע"מ שלא תנשאי לכו"ע מגורשת [ככל תנאי]

לר' יוסי בר"י - מח' בע"מ - דלרבנן הוי שיור בגט, אבל "חוץ" לכו"ע אסור

ר' אבא - וכן מח' בקידושין [ויצאה והיתה] ולר"א יש פטור זיקת ב' יבמין בקדשה חוץ משמעון אחיו ושמעון קדשה סתם (דאסרה אראובן) ומתו ונפלה ללוי

חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לראובן ושמעון, לראובן, לשמעון, אף לשמעון - ספק מה כוונתו

"חוץ מפלוני" לר"א פקע משנשאת לאחר, ור"ש ב"א חולק [זה אוסר וזה מתיר?]

ע"מ שלא ... לעולם, כל ימי חייכי - אין זה כריתות

היום אי את אשתי ולמחר כן - לכו"ע מגורשת לעולם [כיון דפסקה פסקה]

גמ' פד. - פה.

גט ע"מ שתנשאי לפלוני - לכתחלה לא תנשא לו [יאמרו נשותיהם נותנין במתנה]
לאחר - אפי' נשאת תצא [צריכה לקיים התנאי - ואין בידה]

ע"מ שתעלי לרקיע - ר"י בן תימא (להל') - ה"ז גט [כמפליגה בדברים (דוחה לצערה)] (ות"ק חולק)

ע"מ שתאכלי חזיר - אביי - גט, רבא - אינו גט [אפשר לאכלה וללקות]

ע"מ שתבעלי לאבא - גט אף לרבא [א"א לה לקיימה]

ע"מ שלא תבעלי לאבא - ה"ז גט [אין חוששין]

אין חסרון מתנה עמ"ש בתורה - ר"א בד"ר איקא - כשהיא העוקרת (ורבינא חולק),
רבינא - בשאפשר לא לקיים התנאי ויבטל המעשה

התנה שיור בגט - יחזור ויתננה [כר"ש ב"א דלא סגי באמירה, אפי' כרבי - כבר זכתה בו ליפסל לכהונה (בתנאי הראשון)]

כתבו השיור לא מהני מחיקה, לרבא - אפי' אמר לעדים לכותבו ע"מ כך לפני כתיבת התורף (ורב ספרא חולק)

כתבו "ע"מ" בגט - ר' זירא - לפני התורף לרבי פסול [אטו "חוץ"] לחכמים כשר,
לאחר התורף לכו"ע כשר

רבא - לפני התורף לכו"ע פסול, לאחר התורף לרבי פסול [אטו לפני] לחכמים כשר
(לרש"י - כתב ע"מ פסול לרבי בכל תנאי ואפי' נתקיים)

חוץ ממי שלא תפסי קידושין - כשר, חוץ מקטן = שיור [אתי לכלל הויה]

ספק: חוץ מנולדים, בעל אחותה, מזנותיך, שלא כדרכה, הפרה, תרומתיך (לרש"י - מאחר), ירושתיך, קידושין בשטר

גמ' פה: - פו:

גט - הרי את מותרת לכל אדם, לעצמך

שטר שחרור - הרי את בת חורין, לעצמך, אין לי עסק בך

לר"י (להל') צריך להוסיף ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וכו' [ידים שאין מוכיחות שמגרשה בהאי גט לא הויין ידים]

פסולים דרבנן:

1) כתב ידו בלי עדים (רש"י - ובלי ע"מ) [רש"י - אטו כתב סופר]

2) אין זמן [יז. - שלא יחפה על בת אחותו, משום פירות מלוג שימכור]

3) ע"א עם כתב ידו לרב ור' יוחנן / או כתב סופר דאינו מובהק לשמואל (אולי כתב בלי בעל)

ולכתחלה לא תנשא, ובדיעבד - לוי, ר' יוחנן, ר' חלפתא - לא תצא,
לרב באין עדיין בנים תצא, והולד כשר

גט ישן תנשא לכתחלה, גט קרח, לשם מלכות אחרת, לא אמר בפני נכתב - תצא ולר"מ הולד ממזר דמשַנה ממטבע חכמים

לר' אלעזר ע"מ בלבד כרתי וגובה ממשועבדים בין בגט בין בשטרות, וע"ח לתיקון עולם

רב, ריב"ל, ר"ל - הל' כר"א בגיטין ולא בשטרות [רש"י - וכתוב בספר וחתום],
שמואל - אף בשטרות

משנתנו - גיטין שנתערבו נותן שניהם לשניהם

ר' ירמיה - לר"א דע"מ כרתי פסול [רש"י - אין לשמה מבוררת],
ואביי חולק [א"צ נתינה לשמה אלא כתיבה]

רש"י פו. - פו:

כתב ידו לר"מ דע"ח כרתי - ממזר, גי' רש"י כאן - כתב ידו = חתימת עדים

לרש"י - לרב כתב סופר אפי' מובהק וע"א - ממזר

לרבנן דר"א בע"מ בלבד כשרה לכהונה

גמ' פז. - פח.

כלל בתוך הגט כשר לכולם -

ר' יוחנן - זמן א' לכולם, פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית (לר"ל - רק האחרון כשר [רש"י - דהזכיר כ"א בנפרד])
אבל זמן לכאו"א (לר"י בן בתירה וגם ריוח ביניהן) - רק האחרון כשר (עדים עמו)

ר"ל - אנו פלוני ופלוני גירשנו פלונית ופלונית, פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית [לה - ולא לה ולחברתה],

אבל זמן לכ"א (וגם ריוח ביניהן לת"ק דר"מ) - רק האחרון כשר

ב' גיטין זה בצד זה - צריך שמו או "בן יעקב עד" של ב' עדים תחת כ"א

לא שביק שמו וחתים שם אביו

ישראלים מארץ יון - "יוסף בן שמעון" = בנו של יוסף "שמעון" וצריך שמו שלו מתחת

משנתנו חושש שיווני חתם גונדלית (שלא כמנהגן אלא כעברי) ואינו נקרא עם השמאלי, ותני זעירי מכשיר ואינו חושש

כשהמשך הגט בעמוד שני בעינן ריוח מלמטה בעמוד א' ולמעלה עמוד ב' [דלמא גזייה] ו"הרי את" מלמטה "מותרת" למעלה [דלמא אימליך (רש"י - ביטלו)]

או שיהא ניכר מחתיכת הקלף דלא גזייה (רש"י - ואין ריוח)

צריך עדים נקרין עמו בסופו דוקא (חוץ מדיסקי (הזמנה לדין) - אף בצד)

ר' ירמיה - חתם סופר וע"א כשר [כר' יוסי - מילי], שמואל - כתב סופר מובהק וע"א כשר

פלוני בן פלוני א"צ "עד", פלוני צריך "פלוני עד"

חניכתו/ה (שם משפחה) כשר עד י' דורות, לר"ש ב"א ג' דורות [ובני בנים, ונושנתם]

לא חרבה א"י עד שעבדו ז' משפחות מלכים ע"ז, צדקה שהגלה צדקיהו ועדיין גלות יכניה קיימת - החרש והמסגר, הקדים ב' שנים לונושנת"ם

גמ' פח: - פט:

גט מעושה בישראל כדין כשר, שלא כדין תורה - פסול ופוסל מכהונה,

בעכו"ם כדין תורה פסול ופוסל, בעכו"ם שלא כדין פסול ואינו פוסל,

בעכו"ם עפ"י ישראל "עשה מה שישראל אומרים לך" כשר

אנן שליחותייהו דבני א"י קא עבדינן במילי דשכיחא - הודאות, הלואות, גט מעושה,
אבל לא גזלות וחבלות [אשר תשים לפנים (לרש"י - ע' זקנים שעלו להר)]

חוששין לקול (רש"י - להחמיר) שיצא לפני נישואין לרב אשי / אירוסין לרב חביבא (להל') שפלונית התקדשה לפלוני היום בעיר זה

עולא, לוי - דוקא ביש נרות דולקות ויוצאין ונכנסין

ר' אבא - דוקא באמרו ששמע מפלוני שהלך למדה"י
ותלוי במנהג המקום אם מבטלינן (משתקין) קול (לרש"י - הואיל וא"א לישיילינהו)

לכו"ע מבטלין קול כשאין חשד (מסתמא פחות מש"פ, מקטן)

רב אשי - ודוקא באיתחזק בב"ד

קול שמקודשת ומגורשת - מותרת [שוברו עמו],

שאר קולות של פריצות - ר"מ - תצא, לר"ע - כשמדברות עליה, ר' יוחנן ב"נ - לא תצא

אמתלא (היה ספק, על תנאי) שובר את הקול -
רבה ב"ר הונא -אפי' יצא אחר י' ימים, ר' יוחנן ורב חמא - דוקא עם הקול

רב זביד - אפי' יש רק מקום ופתח לאמתלא בטל הקול, ור"פ חולק

ע"א שמת בעלה ונתקדשה וחזר - מותרת לו [לרב זביד - קידושי שני על תנאי, ר"פ - לא עבדה איסורא]

שמואל - אשה מעיזה לקבל קידושין משני שלא בפני הראשון וא"צ גט משני

לרב הונא צריכה משני

קול שלא נתברר שנתקדשה לראשון, וקיבלה קידושין משני -

רב הונא - מגרש ראשון ונושא שני - ולא להיפך [אטו מחזיר גרושתו מאירוסין]
אא"כ יש קול מראשון ושני לאמימר (להל') - ור"פ חולק

רב שיננא - אף להיפך [יאמרו קידושי טעות (לרש"י - משני)]

גמ' צ. - צ:

יגרש: ב"ש - רק במצא דבר ערוה [אם לא תמצא חן כי (מפני) מצא בה ערות דבר]

ב"ה - אפי' הקדיחה תבשילו [כי (מפני) מצא ערות או דבר (סרחון)]

ובגירשה סתם א"צ להחזירה [דוקא במאנס בעמוד והחזיר קאי]

ר"ע - אפי' מצא נאה הימנה [אם לא תמצא חן בעיניו כי (ואם) מצא וכו']

לרב יהודה - דוקא בזווג שני [ובאשת נעוריך אל תבגוד]

בלבו לגרשה אל תשב תחתיו [אל תחרש על רעך רעה וכו']

פרוצה מצוה מה"ת לגרשה

כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים, והיתה לאיש אחר - שאינה בן זוגו של ראשון,
המגרש אשתו ראשונה אפי' מזבח מוריד דמעות

רש"י צ. - צ:

לרש"י - כי יביאך, כי בא סוס = מפני שבא סוס וכו' לפיכך ותקח מרים

ברגלים לדבר שזונה היא חובה לגרשה מה"ת

הדרן עלך מסכת גיטין

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין