הלכה א' - ג' (ט: - יא.)
הלכה ד' - ה' (יא. - יא:)
הלכה ו' - ח' (יא: - יג.)

Mishnah 1
Hear the Mishnah

הלכה א' - ג' (ט: - יא.)

חזור לראש הדף

תקנו שילקט עצים ואף דקין ואבנים ועשבים משדה חבירו שלא בהחזקת טובה
ולא משלו אא"כ בהמתו או כירתו שם [מוכח]

ובמועד מלקט הגסין משלו כשלא מתכוין לצורך הקרקע

מותר ליזרע מוצ"ש אם בשביעית נטלו קוציה לרבנן דבבל, חרש פעם א' לרבנן דא"י

ואסור (אף ללוקח) ליזרע אם נחרש (ב' פעמים לרבנן דא"י) - ובנו מותר,
ובדיעבד פירותיה אסורין לב"ש, ומותרין לב"ה [אין הציבור יכולין לעמוד בה]

מותר לחרוש כשהמלכות מאנס [תוס' - קרוב לפיקוח נפש] מפני ארנונה,

ואם חרש פעמיים לר' ירמי' מותר לזרעה, ור' יוסי ור' חזקיה חולקין [לא ביטלו הגזירה]

יעבר ואל יהרג אף בפרהסיא כשמכוונים להנאתם ולא לשמד

גלוי אינו מצוה על קידוש ה' [ונקדשתי בתוך בנ"י; אלישע הסכים לנעמן להשתחות עם המלך]

משעת משלחת זאבים התירו לישראל להדליק שמן תרומה טמאה ולא בטל ההיתר [ר"ש - איסור הנאה של כילוי דרבנן]

לר' ירמיה בעלים שלקטו משדהו זוכה משיתנם בכליו, ור' יוסי חולק [סובר שלו הוא]

לב"ש (ולר"י ב"ה) אסור להחזיק טובה לבעלים על אכילת פירות שביעית

חוכרים שדה חרושה מגוי בשביעית לזורעה מוצ"ש וא"ל איישר כשחורשים

לישראל החורש בשביעית אומרים שלום עליכם, ולר' שמואל בר נחמן איישר [דרכי שלום]

ברכות בעולם בשבלינו

הלכה ד' - ה' (יא. - יא:)

חזור לראש הדף

מדלדל זיתים לצורך עצים - א' או ב' ומשייר ב' (ופעם הראשונה אף משייר א' [רצופין הרבה])

לב"ש יגום, לב"ה אף ישרש [אינו עומד לזריעה], בעוקר ג' לכו"ע לא ישרש חוץ מבשל חבירו

לרשב"ג מותר שריפת גידול קנים, נטיעת אילן סרק לגדר, מלמדים פרה לחרוש בלי מחרישה סמוך

אבא שאול - קוצצין עצי היער בשינוי ויגום

בודקין זרעים אם יעלו יפה בגללים בתוך עציץ, ושורין אותן בשביעית לזורעם במוצ"ש

א"צ לעקור אלווי מן הגג

אין עושין סגולה להשביח העץ אלא שלא ישיר פירותיו

הבוקע זיתים - יכסה מקום הבקוע באבנים וקש ולא בעפר

אין קוצצין בתולת שקמה - לר"י מותר בגימום פחות מג' טפחים או למעלה מט'

הקוצץ גפנים וקנים לצורך עצים - לריה"ג ור"י בשינוי [שלא יראה כזומר] ומגביה טפח,
ולרשב"ג עד הארץ, לר"ע כדרכו

הקוצץ קורות - לת"ק קוצץ ישר,

לרשב"ג קוצץ בלי קורדום וישנה החלק בשיפוע/המדריגה ויגום עד הארץ

הלכה ו' - ח' (יא: - יג.)

חזור לראש הדף

משהתחילו פגי תאנה ובוסר ענבים להתבשל בשביעית (טומאת אוכלין) מותר לאכול עם פת בשדה [לאכלה - כדרך] (וספק אם עושין מלוגמא)

ומשנתבשלו (עונת מעשרות) אף בבית [כל תבואתה לאכול (בבית) מן השדה תאכלו (בשדה)]

טומאת אוכלין בשאר שנים כעונת מעשרות,

לר"ע בפגי תאנים וענבים משראויים לאכול עם פת בשדה, ור' יוחנן בן נורי חולק

לר"י בן פזי קור (קליפת דקל רך) אינו אוכל (אלא דנלקח בכסף מע"ש),

לר' יוסה יש קדושת שביעית

כשסאה זיתים ראויים לרביעית שמן מותר לאכול בשדה, לחצי לוג שמן מותר לסוך בשדה,
ללוג (עונת מעשר) אף כונס לבית

קדושת א"י, כי רצו עבדיך את אבניה

אין קוצצין אילן בשביעית (אפי' מעולה בדמים) [הפסד פירות] - לב"ש משיוציא פרי,

לב"ה חוץ: מחרובים משישלשל (חנטתן), גפן משמוציא מים, זיתים משיניצו פז שיעשו רובע הקב בגודלן

עד עונת מעשרות

בעוה"ז לא נתנו עצים חיילם; המת בז' שני גוג אין לו חלק לעוה"ב [עד אז יש תשובה];

צדיקים ילכו מחיל אל חיל; קטני עכו"ם שמתו וחיילותיו של נבוכדנצר לא חיים ולא נידונין;

חלק לעוה"ב: מח' אם משיולדו, משידברו, משיודע לענות אמן, משימולו, לר"א אפי' נפלים

D.A.F. TALMUD RESOURCES
FOR MASECHES SHEVI'IS

-->