הלכה א' - ב' (ו: - ז:)
צוברין זבל בשדה משפסקו עובדי האדמה בשביעית/שהארץ מתבקעת/הזבל מתיבש ומתחיל להתחבר
ועושין ג' אשפתות של ה' כורים לבית סאה
ואסור למי שיש לו בית השלחין, ואין מראית עין למי שאין לו [די שיודעין בני עירו]
ור' חייא בר בא התיר (וי"א אסר) אשפה בפתח חצירו בשביעית
ומותר בתוספת שביעית או בשביל גוי אף בשביעית (ולא יזבל)
לר"מ לא יוסיף על ה' כור לג' אשפתות (סה"כ ל' משפלות (ט"ו כור) ואפי' באשפה א')
לחכמים מוסיפים יותר מה' כור לאשפה ולא יוסיף אשפתות (לר' ירמי' - אא"כ מילא ה' כור לכל ג' אשפתות, ור' יוסי חולק - אם לא מילא ה' כור אפי' ג' אסור)
לר"ש מוסיפין על אשפתות כשיש ג' משפלות לכ"א
לכו"ע מוסיפין בהעמיק/הגביה מקומו ג' טפחים ע"ג סלע או סיד וכו'
יש זבל מועט - מוציאו (לל"ק בשביעית/לל"ב ערב שביעית)
ויוסיף עליו בשביעית עד ה' כור [סלו ומגריפו המונחים שם מוכיחים],
וראב"ע אוסר [לל"ק שמא לא ישלים ונמצא מזבל; לל"ב מראין עין אא"כ מוציא י' משפלות כאחת]
הלכה ג' (ז: - ח.)
עושה סהר (דיר) לבהמות בשדהו בית סאתים ולא יתכוון לזבל, וכשיתמלא זבל משייר גדר ברוח אמצעית ומדייר בית סאתים לצד השני וישייר מקצת שדהו [מראית עין],
לרשב"ג ור"ש ב"א משייר יתד אמצעית ומדייר בד' רוחות (סה"כ בית ח' סאה)
לר"ש חייב להוציא מן הדיר לג' אשפתות, וספק אם מותר לפני שפסקו עובדי האדמה
יפסיק כמלא סהר בין סהר שלו לשל חבירו, ומותר לחלוב ולגזוז ולהעבירם שם
לא יכניס בהמות לשדה או יגרום שיזבלו בשבת יו"ט וחוה"מ אלא ע"י גוי שכיר שבוע
לרשב"ג הגוי יעשה בחנם בשבת, במזונות ביו"ט, בשכר בחוה"מ
השוכר צאן לזמן מועט - הזבל למשכיר, לזמן מרובה - יום אחרון למשכיר
הליכה פותחת מעיים
הלכה ד' - ה' (ח. - ח:)
אם חצב משדהו או משדה שכינו בערב שביעית 27 אבנים (33 שורות - ספק אם 3X9 או 9X3) מותר להמשיך [ניכר שזה לבנין]
מותר ליטול גדר י' טפחים שהנדבך אמצעי ד"ט ויש בו י' אבנים גדולות משא ב' בנ"א
בפחות מכאן חייב להשאיר סלע גובה טפח - חוץ: מהתחיל ערב שביעית, משל חבירו, לר"י ור' יוסי אינו מתכוין לתקון שדהו (דלא כרשב"ג דס"ל דבמתכוין אסור מ"מ)
ינטלו אבנים הראויין להתלש מהמחרישה והעומדות בגלוי כשיש בהן ב' משא ב' בנ"א
המסקל ישאיר הנוגעות בארץ אא"כ יש תחתיהן סלע או קש
אסור ללקט צרורות מחבירו [ניחא שיכול לנכש ויניח עליהן] אלא בהרים וטרשים [יש הרבה]
הלכה ו' - ז' (ח: - ט:)
משפסקו גשמים בששית אין בונים מדריגות בבקעה [נראה כצורך השקאה בשביעית]
לר' יוחנן וחנני בן גמליאל חוץ משהתיר ר"ג תוספת,
לר' מנא התיר רק חרישה [לצורך מוצ"ש] ולא בנין [נראה כלצורך שביעית דבונים בשביעית]
משפסקו בשביעית בונים [לצורך מוצ"ש] - לר"י ור' נחמי' אסור [תוספת מוצ"ש]
ובונים באבנים בפשיטת ידו בלא עפר
מביא משדהו אבנים גדולות (לר"מ שא"א ביד אחת, לר' יוסי שניטלות על הכתף)
והקבלן אף קטנות
מעמיק גדר בינו לרה"ר עד הסלע בשביעית [לא זורעין שם] (ולא בחוה"מ)
ולא יטיחו בעפר אא"כ נכשלין בה
לר' יהושע צובר העפר ברה"ר ומתקן הדרכים,
לר"ע ברה"י [שלא יקלקל רה"ר] כמין אשפה ואולי רק משפסק עובדי עבודה
שאול זכה למלוכה שהיה זקנו מדליק נר לרבים ונקרא נר