הלכה א' (יג. - יג:)
הלכה ב' (יג:)
הלכה ג' (יד.)
הלכה ד' (יד. - יד:)
הלכה ה' (טו.)
הלכה ו' (טו. - טו:)
הלכה ז' (טו:)
הלכה ח' (טו: - טז.)
הלכה ט' (טז.)

הלכה א' (יג. - יג:)

חזור לראש הדף

צידת חיה ועוף: לביברים - לרשב"ג כשאין צריך מצודה לתופסו, לבית, לחצר מקורה , לגינה קטנה

צידת דג: לפיטם (חבית גדולה), בסכר נהר בטס מתכת, ולא לביברים

צידת צפור: למגדל, ולא לבית

לא חשיב צידה אם ניצודין ועומדין

כשאסור לצודן אין נותנין לפניהם מזונות [אין עושין תקנה למוקצה]

הלכה ב' (יג:)

חזור לראש הדף

ת"ק - ספק אם נצודו ביו"ט - מוקצה

ר"ג - מותר לקבל דג מגוי ביו"ט - מח' אם מותר ממש [ספק מוקצה מותר;
גוי א"צ הכנה [אינו מוקצה דעתו]] או מותר למחר

אם נתקלקלה ראש המצודה שביער ושבמים מבעוד יום, בידוע שניצודו מערב יו"ט

לר' חנינה ור' יונתן ספק מוקצה אסור, לר"י מותר

לר' חייה ור' סימאי ביד גוי א"צ הכנה, לר"ש ב"ר ור' יהושע בן לוי צריך

מצא ענבים שנשרו מוקצה, תמרים בעלין וקוצין מותרין [תלינן שנפלו מערב יו"ט]

הלכה ג' (יד.)

חזור לראש הדף

שוחטין מסוכנת - לת"ק רק כשיכול לאכול כזית צלי ביו"ט, לר"ע אפי' חי מבית השחיטה [סמכינן אחזקה וא"צ בדיקת טריפה במקום הספד] ומטלטל עורו אגב אבר (שלא הופשט ממנו)

אין מביאין בהמה שחוטה במוט [זלזול יו"ט] אלא אברים אברים בידו

הלכה ד' (יד. - יד:)

חזור לראש הדף

בכור שנפל לבור מערב יו"ט - לר"י רואין מומין ביו"ט וישחוט [בודק אף משנשחט (גילוי מילתא);
מדאו' סגי בראיית הדיוט בערב יו"ט]

לר"ש ולהל' אין רואין ומוקצה אף בדיעבד [כר"מ דס"ל המומחה מתירו - כמתקן]

בודק טריפות ביו"ט [גילוי מילתא; מדאו' סמכינן ארובא], וספק אם מפרישין דמאי

בכור בע"מ שנולד מטריפה וראהו מומחה מיד כשנולד מותר אף לר"ש [לא הוקצה מעולם]

אותו ואת בנו שנפלו לבור - לר"א מעלה אחד לשחוט ונותן מזון לשני

לר' יהושע מערים להעלות שניהם ע"מ לשחוט אחד [התירו הערמה במקום שבות; במקום הפסד ממון (משא"כ להפריש חלה מן האפוי בפסח)]

הלכה ה' (טו.)

חזור לראש הדף

למשנתנו ור"י וה' זקנים ורב ולוי בהמה שמתה ביו"ט מוקצה, לר"ש רק בכור [לא חזי לכלבים]

ללוי יבדוק טריפות בחוץ [שמא תמצא טריפה ואסור לטלטלה]

מח' אי שמואל כר"ש או כר"י

הלכה ו' (טו. - טו:)

חזור לראש הדף

נמנין בתחילה ליקח בהמה מערב יו"ט, וביו"ט מוסיפין עוד שותפין

נמנין ביו"ט למחצה וכו' בלי פיסוק דמים

לר"י שוקל ביו"ט כנגד כלי [שינוי מחול]

לחכמים אין שוקלים אפי' בידו של טבח - לשמואל אף אין לתלותו בכף מאזנים מפני
העכברים [מיחזי כשוקל] ור' יוסה ב"ר בון חולק

לרשב"ג אחרי שחלקו מותר לשקול [אינו דרך מקח וממכר] וה"ה אחרי שקנה פירות שביעית

בכור בע"מ נשקל בחול חתיכה כנגד חתיכה [אינו דרך מכירה]

אין מרגילין (הפשטת עור שלם למפוח) ביו"ט [טירחא שאינו לצורך יו"ט], בבכור ובפסולי המוקדשין [נראה כעבודה בקדשים (שמכרו) בחייו; אתי לידי תקלה שיגדל עדרים עד שימצא קונה]

ב' דיעות אם יש מח' לנפח העור או לחבוט העור בשעת הפשט ביו"ט [אינו טירחא יתירא]

הלכה ז' (טו:)

חזור לראש הדף

לר"י משחיזין סכין בשינוי [מכשירי אוכל נפש מותר]

לחכמים אסור אבל מעביר אחד ע"ג חבירתה להעביר שמנונית

טבח מחלק בלי פיסוק דמים

הלכה ח' (טו: - טז.)

חזור לראש הדף

לר"י לא ימלא בכלי של מדה, לחכמים מותר למלאותה שלא מדוקדקת

שאול בן בטנית מילא מידותיו מערב יו"ט [מפני ביטול ביהמ"ד במועד; לדקדק במיצוי מדות]
והחמיר לעשות צרכי ציבור במיצויי המידות

האומר רחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי; הקב"ה מדקדק עם סביביו

הלכה ט' (טז.)

חזור לראש הדף

מותר לקנות ביצים ואגוזים במנין ובתבלין במדה [כך דרכו בביתו]

עוד חומר לימוד
למסכת ביצה