הלכה א' (ט: - י:)
הלכה ב' (י:)
הלכה ג' (י: - יא.)
הלכה ד' (יא. - יא:)
הלכה ה' (יא:)
הלכה ו' (יא: - יב.)
הלכה ז' (יב.)
הלכה ח' (יב:)
הלכה ט' (יג.)
הלכה י' (יג.)

הלכה א' (ט: - י:)

חזור לראש הדף

מבשל ליו"ט והותיר לשבת, ולא יערים לבשל "לצורך יו"ט"

עירוב תבשילין - לב"ש ב' תבשילים (דג וביצה שעליו), לב"ה תבשיל אחד
לר"ש בן אלעזר (להל') לכו"ע ב', ומח' אי דג וביצה עליו הוי א' או ב'

ויהיה כזית קיים כשמבשל

לר"א אופין על האפוי [יתורא (למ"ד במרה ניתנה שבת) - אשר תאפו יאפו - רק באפה מערב יו"ט]

לר' יהושע אף על המבושל [את אשר תאפו ואת אשר תבשלו בשלו]

מדאו' מבשלין מיו"ט לשבת [קדושה אחת] ורק גזירה אטו מיו"ט לחול אא"כ עירב
ולא גזרו הצעת המטה מיו"ט לשבת [הותר משבת לשבת]

מרבים לצורך כלבים ולצורך חול כשיש חד טירחא

משא"כ פת לת"ק, ור"ש בן אלעזר מתיר (להל', ולר' אבהו למעשה) [תנור מלא יפה לפת]

לא עירבו עבורו: אחרים שעירבו מבשלים משלו - לר' זעירה רק במזכה להן
והתירו כדי חייו (רשב"א - גם בלא זכייה, לי"ג כשכולם לא עירבו) -
לר' יצחק דגה א', לר' חונה אף חמין, לשמואל אף נר
לתני ר' חייה מילוי מים ונר מותרין [לא גזרו במלאכות קלות]
ספק אי סומך על מה שלא יחדו לעירוב

עירב ביצה ודג יחד, ב' מינין בקדירה = ב' תבשילין

לר' יוחנן מערבין על פחות מכזית, ורב חולק

לר"מ אין מערבין חצירות ותחומין מיו"ט לשבת, לחכמים חצירות מותר [מותר ביו"ט], וי"א איפוך

לר' יודן לכו"ע מערבין חצירות ע"י עירוב תבשילין, ור' יוסה ב"ר בון חולק

הלכה ב' (י:)

חזור לראש הדף

אין טובלים כלים בשבת לפני הרגל [נראה כמתקן] אבל מערים לשאוב מים בכלים גדולים לצורך חולין בטהרה היום (א"צ הערב שמש)

מח' אמוראים אם אסור רק בנטמאו מדאורייתא (בהערים; בלא הערמה)

חייבי טבילה טובלין בט' באב ויו"כ, לר' חנניה סגן הכהנים לא בט' באב [כדאי בית אלקינו]

לב"ש אדם לא יטבול בשבת, לב"ה מותר [כמו לקרי - מיחזי כמיקר]

הלכה ג' (י: - יא.)

חזור לראש הדף

מטהרין מים ע"י השקה בכלי אבן בשבת, לרבי רק ביו"ט

אין מטבילין כלי אגב מימיו ביו"ט, וחכמים דרבי מתירין

מטבילין כלים בשבת למעלה בעלמא (לשם עיסה, לשם חבורה אחרת)

הלכה ד' (יא. - יא:)

חזור לראש הדף

לב"ש אן סמיכה לחגיגה ביו"ט [אפשר מאתמול - כשלמים, חרדים - ואין זמנה קבוע דיש תשלומין]

לב"ה סומך [א"א מאתמול (כאשם מצורע ביום ח') דהיא חובת יו"ט]

לב"ה מביא עולת ראיה ביו"ט [לצורך הדיוט מותר וכ"ש לגבוה בזמנה קבוע;
הוא לבדו יעשה לכם - אבל לגבוה שרי אפי' אינו אוכל נפש],

לב"ש לא מביא [אינו אוכל נפש]

כל ישראל אוננין ביום שמת דוד

הלכה ה' (יא:)

חזור לראש הדף

לב"ה מותר להבעיר לרחיצה ולהתחמם [מתוך שהותר לצורך], לב"ש אסור

ב' דיעות אי לב"ש צריך לשתות ולב"ה בעי ראוי לשתות, או לב"ש ראוי לשתות ולב"ה א"צ ראוי

רחיצה בחמין בשבת ויו"ט - לשמואל רק פניו ידיו ורגליו, לרב כל גופו אבר אבר [כל גופו אינו שוה לכל נפש]

הלכה ו' (יא: - יב.)

חזור לראש הדף

ר"ג כב"ש: 1) בלא עירב אין טומנין חמין לשבת [אין דרך לשתות ממנו ביו"ט אלא משיצטנן
מעט בשבת
] וב"ה הקילו כדי חייו

2) אין זוקפין מנורה של פרקים [יש בנין בכלים] (לב"ה רק שאינה של פרקים)

3) אופין רקיקין ולא פת גדולה [שיאפה רק כדי צורכו]

הלכה ז' (יב.)

חזור לראש הדף

ר"ג להקל: 1) מכבדין בין המיטות אחרי שאכלו

2) מוגמר ע"ג גחלים ביו"ט

3) עושין גדי מקולס (צלי כולו כאחת) ליל פסח, ולחכמים מותר במקצת שלק או עגל או חג אחר

הלכה ח' (יב:)

חזור לראש הדף

לר' אלעזר בן עזריה: 1) פרה (לר' אידי אשה) יוצאת ברצועה בין קרניה

וחכמים חולקין [לשמואל שמא נפיל ואתי לאיתויי (משא"כ בתוך חור
שבקרניה); לרב נטירותא יתירה הוי משוי]

2) מקדרין בהמה במגרדת ברזל ביו"ט, לר"י מקרצפין בשיניה גסות,
וחכמים אוסרין [אינו מתכוין לחבורה/לתלישה אסור]

3) שוחקין פלפלין ברחיים, וחכמים חולקין [טוחן אסור בלי שינוי]

שור או חמור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שבפיו [אינו נטירות יתירה]

סוגר (טבעת בצואר) של כלב - אם להכותו אינו יוצא בו [משוי],
אם שלא יתאכל בשרו מותר [לשמירה]

קלקלה תלויה במי שספיקה בידו למחות ואינו מוחה]

מעשה שבת שבשוגג או ע"י מי שמתיר מותר

הלכה ט' (יג.)

חזור לראש הדף

ג' חלקי ריחיים של פלפלין מקבלים טומאה:
העליון כלי מתכות, האמצעית כברה, התחתון כלי קיבול של עץ

הלכה י' (יג.)

חזור לראש הדף

עגלה של קטן: טמאה מדרס, ואינה נגררת ע"ג קרקע ולר"י מותר [כובשת ולא חופר]
ור"ש אף גוררין מיטה [אינו מתכוין]

לר' בא וכו' מודים חכמים שמותר להוציא ולהכניס כסא שרגליו משוקעות בטיט [אין הגומא מתקיימת], ור' יוסה חולק

עוד חומר לימוד
למסכת ביצה