הלכה א (א. - ג:)
הלכה ב' (ג:)
הלכה ג' (ג: - ה.)
הלכה ד' (ה. - ה:)
הלכה ה' (ה: - ו:)
הלכה ו' (ו: - ז.)
הלכה ז' (ז.)
הלכה ח' (ז:)
הלכה ט' (ז: - ח.)
הלכה י' (ח. - ח:)
הלכה י"א (ח: - ט.)
הלכה י"ב (ט. - ט:)

הלכה א (א. - ג:)

חזור לראש הדף

נולדה ביו"ט לב"ש ור' לעזר תאכל [מוכנת אגב אמה כאוכל שנפרד]

לב"ה מוקצה [כגרוגרות וצימוקין שלא ידע שייבשו מאתמול; נולד דהשתא חזו] (אא"כ יצא רובה מערב יו"ט)

משא"כ: ביצה בתוך שחוטה הוי כאחד מאבריה [טעם שונה; אינה מגדלת אפרוח]
ואם מעורות לגידי השדרה אסורות בחָלב
עגל שנולד ביו"ט אף מן הטריפה [נגמר מאתמול]
כשאין חשש נפל (כמ"ד יולדת למקוטעין; כשכלו חדשיו)
גוזל שנולד ביו"ט עם כנפים [מתיר עצמו בשחיטה (לכן מוציאתו גם ממוקצה)]
ור' זעירא חולק

ואינה בטלה באלף [כמ"ד ספק מוקצה אסור; לכו"ע אסור באיקבע איסורא - ויש לו מתירין]

תרנגולת תשמישה ביום ויולדת מן הזכר ביום, ואף בלילה במתחממת מקרקע

ביצה גמורה בנבילה לב"ה אסורה [מגופה גדלה (ראב"ד - מדרבנן)]

לב"ש מותרת [אינה מגופה] רק כשכיוצא בה נמכרת בשוק [אטו שלל ביצים המעורות בגידין]

למשנה אחרונה חלב קרוש בקיבת נבילה מותר [כנוס, ואף לב"ה - דחלב ינקתה ממקום אחר]

בקיבת שחיטת גוי - לר' חייה בשם ר' יוחנן אסור [כר"א - תקרובת ע"ז]
לר' יסה בשם ר' יוחנן מותר [כרבנן]

יו"ט ושבת - לת"ק ור' יוחנן להל' ב' קדושות, וביצה ושירי פתילה מותר ביום שני, אבל עצים שנשרו בשבת אסורין ביו"ט [בבלי - אטו נשרו ביו"ט, משא"כ ביצה דידוע דנאסר ליומיה הגם שראויה לאכול]

לר"י בשם ר' ליעזר ורב ור' חנינה להל' קדושה אחת

נוי סוכה בשמיני - לר' ירמיה מותר

לר' יוסה מוקצה [מיגו דאיתקצאי בין השמשות] וספק בתשיעי שבת למ"ד ב' קדושות

הלכה ב' (ג:)

חזור לראש הדף

בל יראה חמץ לב"ה בכזית,

לב"ש ככותבת [בבלי - יתור לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור - שיעוריהם שונים]

לר' יוסי בר"ח אכילה בכזית, ומח' אי לר' אבהו ככותבת

הלכה ג' (ג: - ה.)

חזור לראש הדף

אין עפר מוכן - לב"ש ישחוט ויחפור ויכסה [רק דרבנן - שינוי בדקר; מלאכה שא"צ לגופה;
לר' מנה ור' יוסי - אינו דרך חרישה דאינו לרכוכי ארעא; חברייא ור' יונה - עשה דוחה
ל"ת (לר' יוסי רק בכתובה בצידה); כיסוי גמר מצות שחיטה]

לב"ה לכתחלה לא ישחוט אא"כ יש לו אפר כירה מערב יו"ט [סתמא דעתיה עלויה למצוה (ודאי יתרמי)]

מבשל נבלה ביו"ט - לר' יוחנן אינו לוקה [מתוך שהותרה לצורך], לר"ל לוקה [הותרה רק לאכילה]

קצר עשבים לייפות הקרקע, ספק אם חייב אף משום קוצר (לר"ש דמלאכה שא"צ לגופה פטור [ניחא לי']; לרבנן לפי ר' מנא ור' יוסי [אינו כדרך])

לרב אבין ורב יהודה אפר כירה מוכן לודאי (כיסוי הדם) ואינו מוכן לספק (צואה)

ומח' ר' זירא ור' אבא בר יוסף אם אף לצואה (ולא לכוי [יטעו דהוי חיה (שחלבה מותר)])

הביא עפר לטוח גגו - לא ישחוט לכתחלה, ובדיעבד מכסין בו

שחט לחולה בשבת לא יחפור לכסות דמה, וכן כוי ביו"ט לר' יוסי [ק"ו ממילה שודייו דוחה שבת ולא ספקו ביו"ט] - ור' אחא חולק [שופר יוכיח], ור"א בן ר"א הקפר חולק [שאני מילה דבליל יו"ט אין דחייה]

תקיעת שופר באנדרוגינוס - לרב אחא לכתחלה, לר' יוסי בדיעבד

בדיעבד אם שחט עדיף שיטול מאפר שהוסק ביו"ט מלחפור

מח' ר' זעירה ורב המנונה אם מותר להשתמש בתוך קערה שחקקה קוף בשבת או רק על גבה

הלכה ד' (ה. - ה:)

חזור לראש הדף

ב"ש - אין מוליכין סולם משובך לשובך [בבלי - נראה כלהטיח גגו] אלא מחלון לחלון

לב"ה מוליכין סולם שובך ולא סולם של עלייה [ר' יעקב בר אחא - אפשר מאתמול (משא"כ יונים כחושין); ר' יוסה ב"ר בון - אינו יכול לעשות מלאכתו אצל השובך דגבוה הוא
(נ"מ: סולם של שובך לעלייה ולהיפך)]

הזמנת יונים מערב שבת - לב"ש מנענע [בעל חי מוקצה טפי] (אבל פירות ששטחן - בפה)

לב"ה יאמר זה וזה אני נוטל (אבל בפירות די שירשום ויאמר מכאן ועד כאן)

ללוי מקיש ויאמר יזכה לי שובכי למחר

הלכה ה' (ה: - ו:)

חזור לראש הדף

זימן ב' ומצא ג' אסורין, זימן ג' ומצא ב' לרבי ומשנתנו מותרין, לחכמים אסורין [אחריני נינהו]

מצאן לפני הקן - אם אין קן אחר מותרין (ואפי' נתוסף לבנים מעלמא) [קרוב עדיף מרובא דעלמא]

אביו הניח מאתים מעשר שני ובנו מצא מנה הרי זה מעשר -
לר' יעקב בר אחא רק לרבי, לר' יוסי אף לחכמים [אביו נטל מנה ושכח לומר]

המחזיר תריס לציר התיבה לשמואל חייב משום בונה

וביו"ט התירו להחזיר שלא כל צרכו [מפני תחלתו משום שמחת יו"ט דרבים] כשאין פתח אחר ליקח

הלכה ו' (ו: - ז.)

חזור לראש הדף

לב"ש אין נוטלין עלי (מכתשת מוקצה מחמת חסרון כיס) לחתוך בשר, וב"ה מתירין [שמחת יו"ט]

לב"ש אין נותנין עור לפני הדריסה,
ומוקצה הוא אא"כ מטלטל אגב בשר פרוש (אבל מחובר בטל לעור)

וב"ה מתירין [שלא ימנע מלשחוט] אבל לא יגרד שערות ולא ימלח להדיא אבל מולח על גביו, ומולח בשר הרבה בשר וכל החתיכות בהערמה

לב"ש אין מסלקין תריס מתיבה [סתירה בכלים; מדרבנן], לב"ה אף מחזירין [משום תחלתו]

הלכה ז' (ז.)

חזור לראש הדף

לב"ש הודאה ביו"ט רק לאוכל נפש

לב"ה הותרה - לר' שמואל בד"ר יוסה אפי' להוציא גדול

אבנים (צוננים) שישבנו בנערותינו החלישו אותנו בזקנתינו; שמירת כח לזקנותו

אין יוצאין בכסא אבל יוצאין בסדין לצורך רבים אפי' מספק

לב"ה יוצא עם מפתח של אוכלין ולא של כלים (שהם לצורך מחר)

הלכה ח' (ז:)

חזור לראש הדף

לב"ש אין מוליכין לכהן חלה [אטו הפרשה שאפשר מעיו"ט] וזרוע וכו' [אטו הפרשת תרומה ביו"ט]

לב"ה מוליכין חוץ מתרומה אפי' הורמו ע"י תנאי מערב יו"ט [אטו בלי תנאי]

לר"י המח' רק להוליך תרומה של ערב יו"ט בעצמן

עירס (נתינת מים לעיסה) מערב יו"ט ולש ביו"ט - אין מפרישין חלה בטהורה [תקנו שיפריש בתחלה שמא תטמא העיסה] אלא בטמאה [מפרישין בסוף]

לחרדים: לש מערב יו"ט - לגמ' אין להפריש חלה טמאה רק בפסח [קנס דבאה לידי חימוץ]
לר' יוסה ב"ר בון ור' אחא בכל יו"ט [דמי למלאכה ואפשר מאתמול]

לנו"י: לר"א בפסח קורא שם לחלה טמאה אחר שנאפה, אבל בכל יו"ט יפריש ויניח
לר' יוסה ב"ר בון ור' אחא אף בכל יו"ט [דמי למלאכה דאינה ראויה לאכילה]

הלכה ט' (ז: - ח.)

חזור לראש הדף

תבלין לב"ש במדוך עץ, ולקדירה כדרכן

לב"ה כדרכן [א"א מאתמול [טעמן מר; טעמן פג] - לר' יוחנן רק שום שחליים וחרדל, לשמואל כל תבלין באבן בצד המדוכה

מלח לב"ש בפך ובעץ הפרור (כף), לב"ה במדוך עץ

מח' אם אסור לערבב אלונטין ביו"ט [כרפואה]

שוחקין פלפלין ביו"ט לקונדיטון, ור' זעירה מחמיר

ספק לשחוק תבלין מעט מעט אחרי בישול

הלכה י' (ח. - ח:)

חזור לראש הדף

לב"ש בורר אוכל מתוך פסולת ואוכל - וספק אי בשבת חייב [ברירה היא אלא דביו"ט ממעיט]

לב"ה בורר כדרכו ולא בכלי

לר"ג רק מדיח ושולה הפסולת שצף

אוכל מתוך אוכל - לחזקיה חייב אפי' גדולים מתוך קטנים

לר' יוחנן פטור אבל אסור [אטו פסולת מתוך אוכל בשבת]

ולאכול ראשונה ראשונה לאלתר מותר (ולא יברור מה שצריך לכל הסעודה)

ומותר לברור על דעת לאכול הפסולת בסוף

לר"ג טוחן בורר ומרקד ביו"ט לוקה [אוכל נפש הותר מלישה ואילך [כל מלאכה לא יעשה בהם עד ושמרתם את המצות; אך אשר יאכל לכל נפש מן ושמרתם את המצות] ובשינוי מותר

לחזקיה רק טוחן ומרקד [אף הוא לבדו למעט קוצר טוחן ומרקד]

לרב - המסנן יין משמרים חייב משום בורר (וביו"ט נותנין לתלויה), לר' זעירא משום מרקד [פסולת למעלה]

רב יהודה - ברירה הותר ביו"ט ולא הרקדה אלא בשינוי (וספק לשנות ניפוי קמח בשינוי)

לרבי יהודה התירו מכשירי אוכל נפש, וכל שכן הרקדה

הלכה י"א (ח: - ט.)

חזור לראש הדף

לב"ש משלחין מנות אבל לא טוען בהמה שלימה על כתיפו, לב"ה משלחין אף בהמה שלימה

מותר לטלטל תרנגולת שאינה מוכנת לשחיטה (שהקצה מלשוחטה, פ"מ - ואינה עומדת לגדל ביצים)

לת"ק אין משלחין תבואה [נראה כמוליך לטחון]

לר"ש מותר [מאכל עסיסיות (בקדירה)] ואף שעורין [לכל נפש - אף בהמה]

הלכה י"ב (ט. - ט:)

חזור לראש הדף

משלחין כלים שלא לצורך המועד [ב"י - שמחת יו"ט לקבל דורון]
אבל לא בדלא חזי ליו"ט (סנדל המסומר או שצריך תיקון)

אין מפרקין מנעל מהדפוס אפי' לחכמים דר"א דהוי כלי [מתקן מנא]

ביו"ט אסור להעמיד חלב לעשות גבינה [אטו לצורך חול]

אסור לשלוח תכשיטין [מתוך שאסור לצאת בהם ביו"ט וללובשן [אטו שבת]]
ואסורין לטלטל לצורך גופן ומקומן [לאו כלי]

ר' זעירא לא התיר ולא אסר לצאת בתכשיטי כסף [לא חשיבי אולי לא שלפה ומחויא]

עוד חומר לימוד
למסכת ביצה