הלכה א' (כד. - כו:)

לר' יוסה בן חנינה פיטום הקטורת (שמואל - גם המכתשת) בכלי קודש [קודש היא - מתחילה] (אלא שחיללו המוֹתר על שכר האומנין [בבלי - לב ב"ד מַתנה])

לר"י בן לוי בחול [קודש היא - מתרומת הלשכה] ולר' יוסה אף מביאו בבזך חול

טלאים ושעיר שנשארו מתרומה ישנה -

לשמואל נפדין תמימים וחוזר ולוקחן מתרומה חדשה

לר' יוחנן ירעו עד שיסתאבו
לר' שמואל ב"ר יצחק חטאת לקיץ המזבח [קרבן ציבור נקבע בשחיטתו; תנאי ב"ד במוֹתר חטאת]

מלא חפניו ולא מבורץ או חסר [ג"ש למלא קומצו]

ספק אי חפנים ככלי שרת - נ"מ שדוקא בחפניו שלו, ועושין (לגי' ק"ע אין עושין) מידה לחפניו,
(בבלי - ובנתפזר חוזר ואוספו)

לחזקיה הולכה בזר כשר, לר' ינאי פסול - משא"כ בשמאל\מאליו לר' בא או פשיטת יד לר' זעירא

מחתה בימין וכף בשמאל [א"א בענין אחר] ובדיעבד זה אחר זה כיפר אלא שעובר באל יבוא בכל עת אל הקודש (לחברייא בכניסה שניה, לר' יוסי ראשונה)

חתה מימינו לשמאלו כשר חוץ מיוה"כ; החליף תמיד פסול

שהה בטומאה במקדש כדי השתחואה -

לחברייא חייב על שהייה בתחילה, לר' יוסי האחרונה (לגי' הק"ע להיפך)

ב' פרוכת וביניהם אמה [זכר לכותל בבית ראשון; בין הקדש ובין קדש הקדשים]
וספק אם האמה כלפנים או כלחוץ

בעליית המקדש לר' יוסי היה פרוכת בין הקדש לקה"ק, לרבנן פסיפסין

הלכה ב - ג' (כו: - כז.)

לר"מ דהיה ב' פרוכות נכנס כה"ג מן הדרום הפרופה, לר' יוסי דהיה פרוכת א' נכנס מצפון,
לתנא א' מהלך בין מזבח למנורה ומשם לדרום (לגי' התוספתא לצפון)

בקה"ק לר' חנינה זורק הכף באויר וקולט הקטורת בחפניו,

לשמואל תופסו בין רגליו ומערה לחפניו, לר' יוחנן מערה מכף למחתה

חוזר לאחוריו דרך כניסתו [פניו לקודש]

תפלת כה"ג בהיכל - יה"ר וכו' ואם יצאה עלינו גלות תהא למקום תורה וכו' יהא חסרוננו בחסרון של מצות וכו' ואל תפנה לתפילת יוצאי דרכים, שלא יגבהו שררה זו ע"ג זו, שלא יעשו בתיהן קבריהן; שמעון הצדיק האריך בתפלה על מקדש אלקיכם שלא יחרב, בשנה שמת הקב"ה בדמות זקן לבוש לבנים לא יצא עמו; נכנס ויוצא לאורו של ארון עד שניטל; אבן שתיה שממנה הושתת העולם

הלכה ד' (כז: - כט.)

דם פר ושעיר כנגד הכפורת [פר - קדמה, שעיר - לר' שמואל בר יצחק - על הכפורת ולפני הכפורת כמו פר] (לר' זעירא דם שעיר נוגע בכפורת)

אחת לכיוון מעלה ושבע לכיוון מטה [ועשה את דמו כאשר עשה וכו' - דם הפר ושעיר שוין]

ומונה אחת, אחת ואחת וכו' [שלא יטעה; שיגמור בשבע; והזה על פני הכפורת וכו' ולפני הכפורת יזה שבע פעמים]

וכן כנגד הפרוכת כנגד הארון [י"מ - וכפר על הקדש]

לר"י היה רק כן אחד בהיכל להנחת המזרק

הזאות ההיכל בפר העלם דבר - הכהן מחוץ למזבח ואינו נוגע בפרוכת,

וביו"כ לפנים מן המזבח ומח' תנאים אם צריך לנגוע

עירה דם לכלי קודש אחר - כשר לזריקה

מערב דם הפר ודם השעיר למתנות המזבח הפנימי [מדם חטאת הכפורים אחת בשנה - ולא שתים, שבע פעמים (לטיהרו) ולא י"ד]

בבלי - לר' יונתן לקרנות כל אחד בפני עצמו, ור' יאשיה חולק

קיבל דם הפר והשעיר בששה כוסות (ב' לבין הבדים, לפרוכת, למזבח) -

לר' זעירא דס"ל הגריל ג' זוגות שעירים שלשתן משתלחין ה"ה מערב דם משלשתן
[כפרה מכולן]
לר' הילא דהאחרון משתלח ה"ה מערב מכוס האחרון [גמר כפרה]

לר"א בר"ש כולן נשפכין ליסוד, לרבי האחרון (דומיא למח' בקיבל דם חטאת בד' כוסות)

שחט כמה שעירי יו"כ או פרים לכהן המשיח או העלם דבר -

חבריא - פיגל באחד כולן נתפגלו, מזין מראשון כשרק אימוריו של שני קיים,
דם שניהם מצטרפין לשיעור מתנה אחת (משא"כ ב' חטאות שנתערבו לרבי) [כגוף אחד]

הלכה ה' - ו' (כט. - לא.)

מתנת קרנות מתחילה מזרחית צפונית [ויצא אל (מחוץ) המזבח, ופניו לקודש]

לת"ק סובב דרך ימין [סביב - בהילוך] ופניו לקודש

לר"א עומד במקומו ונותן לד' קרנות [סביב - לקרנות]

יש שעשו כת"ק ויש כר"א

שבע על טיהרו במקום פנוי [והזה עליו] לת"ק בדרומו ולר"א בצפונו

גחלי קטורת ואש לנר מערבי והקרבת בזיכין ושפיכת שיירי דם חטאות פנימיות ממערב המזבח

לר' יוחנן מח' תנאים אם אף שפיכת שיירי חטאת פנימית מעכבת [(אם) וכילה מכפר]

לר' יהושע בן לוי לכו"ע לא מעכב

לר' ישמעאל מעכב, לר"ע לא

למ"ד מעכב ספק אם אף בלילה, אם אף באבדו (לרח"ק כולו, לק"ע ופ"מ מקצתו (אבל אבדו כולו לא מעכב)), אם שוחטין פר רק לשיירים, אם יש מחשבת פיגול

מתנות קרבן עולה כנגד היסוד [ק"ו משיירי דם חטאת],

ושל חטאת למעלה לעיכובא [הכהן המחטא אותה]

לר"מ ור"ש מועלין בדם - לר' זעירה מדאו',
לר' בא ור' חייה מדרבנן בהקדישו לבדק הבית [מועל בדמיו ק"ו לדם עצמו]

לחכמים אין מעילה [כי הדם הוא בנפש יכפר (בלבד); כל אוכליו יכרת (בלבד) - ונ"מ בהקדיש דם לבדק הבית]

אחר כפרה מועלין מדרבנן

לר' לעזר דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין [רידב"ז - לא נתקדשו בפה ונעשית מצותו] ותופס דמיהן לבדק הבית

דמים לא נהנין מדרבנן ולא מועלין ולא תופס דמיהן, לר' בא ור' חייה תופס

הלכה ז' (לא. - לב.)

למשנתינו סדר יו"כ מעכב, לר"י רק בעבודת פנים [לחוקת עולם במקום שנכנס אחת בשנה], לחכמים בכל עבודות בגדי לבן (גי' ק"ע) [עבודות אחת בשנה]

ר' פס - לרח"ק - דם הפר קודם לשחיטת שעיר לעיכובא, לר"א לא מעכב,

לק"ע - דם שעיר הכפורת קודם לדם פר הפרוכת לעיכובא, לפ"מ לר"א לא מעכב

נפשך הדם או פסול - לת"ק בפנים, בהיכל, מזבח כל שבע כפרה בפנ"ע וחוזר לראשה

ר' אלעזר ור"ש - מתחיל ממקום שפסק [וכילה מכפר - בכל מתנה]

וכל הבהמות נשפכין ליסוד\נשרפין (ק"ע)

עוד חומר לימוד
למסכת יומא