גמ' ב. - ג:
גמ' ג: - ד:
גמ' ה. - ו:

גמ' ב. - ג:

חזור לראש הדף

משנתנו, ר"י, ר"מ, ר"ש -

יחיד שעשה עפ"י ב"ד פטור מחטאת [בעשותה אחת - דוקא עפ"י עצמו]

ב' לשונות ברבא וספק לרמי ב"ח אם אפי' נתחלף חלב בשומן - לרב פטור ולר' יוחנן חייב [רש"י - כתולה בעצמו, לכי מתידע הוי שב מידיעתו]

ולכו"ע אינו משלים לרוב ציבור להביא פר [בשגגה - כולן בשגגה אחת]

חכמים - יחיד חייב חטאת

גמיר או סביר שידע שטעו ושגג במצוה לשמוע לחכמים או הרגיל לבעט בהוראה חייב חטאת

הוראה - מח' שמואל ורב דימי אם "מותרין אתם" (איתותב) או "מותרין אתם לעשות"

(נ"מ לפר העלם דבר, זקן ממרא, התירוה ל"הנשא" ולא לזנות)

מומר פטור מחטאת [מעם הארץ, לא שב מידיעתו]

הורו ועשו ר"מ פוטר וחכמים מחייבין - מח' ביחיד עפ"י ב"ד, אי ב"ד משלים לרוב צבור, אי אף ציבור מייתי פר, אי שבט מייתי פר, אי רוב קהל או רוב שבטים בלבד מחייב

רוב ציבור - רק שבא"י [כל ישראל וכו' עד נחל מצרים]

מרובין שנתמעטו - לרבנן חייבין פר, לר"ש אם נודע משנתמעטו פטורין

מועטין שנתרבו - לכו"ע פטורים [לר"ש בעי חטא וגם ידיעה בחיוב]

ספק אי ב' מיעוטין (ב' הוראות) מצטרפין (בב' קראי, איסורי, קרבנות, מת ב"ד ראשון)

ר' יונתן - צריך שישגו כל הב"ד או שירכין ראשו [כל עדת] (איתותב)

להל' צריך שכל ע"א שם [כל]

גמ' ג: - ד:

חזור לראש הדף

חזרו ב"ד מטעותם - לר"ש יחיד פטור [עשה ברשות ב"ד, הוראה רק להבחין בין שוגג למזיד]

ר' אלעזר - ישב בביתו אשם תלוי [ר"ע - אפשר שישמע (רש"י - קרוב לתולה בעצמו)],
בעיר והחזיק בדרך - לר"ע פטור לבן עזאי אשם, במדה"י פטור

לר"מ יחיד חייב

לסומכוס מספק אין אשם [רש"י - מעשה שלו תלוי דאין צד חיוב מעליא]

קרבן העלם דבר - לר"ש בתחלה גובין, לר"י מתרומת הלשכה (ויש ברייתא איפכא)

אין פר:

1) ב"ד שעקרו כל המצוה (אין שבת) [ונעלם דבר - מדבר, מכל מצות - ולא כל, דבר דבר מזקן ממרא [מן הדבר - ולא כל]] (אין שבת בשביעית חייבין, אין אב א' בשבת ספק)

2) שמואל - בצדוקין מודין (כתיב בהדיא) [זיל קרי בי רב (רש"י - קרוב למזיד)]

(וחייבין כשהתירו שומרת יום בהעראה או זבה בלילה, הכנסה או מושיט וזורק בשבת, השתחואה לע"ז שלא כדרכה (רש"י - פעור) או בלי פישוט)

3) כשאין מופלא ב"ד שם (רש"י - וא"צ להיות במנין) [היה להם ללמוד]

4) אחד מהם אינו ראוי להוראה [ג"ש עדה עדה [אתך - בדומין למשה]]

5) ב"ד מזידין [רש"י - ישגו] או קהל מזידין [רש"י - לאו בר קרבן]

6) ה. - החוטאין לא יודעים על איזה חטא הורו [ונודעה החטאת]
(לרב/רבא - ר"א חולק, לרב אשי לכו"ע)

גמ' ה. - ו:

חזור לראש הדף

הבאת פר העלם דבר, פר ושעיר לע"ז:

ר"י - י"ב שבטים (גרירה) ואפי' חטאו שבט א' [איקרי קהל [לקהל עמים = בנימין]] בהוראת ב"ד הגדול

בהוראת ב"ד השבט - אותו שבט, ולחכמים פטורין [כל עדת - ולא עדת שבט]

ר"ש - השבטים שחטאו וב"ד [ג"ש למעיני הקהל - ב"ד וקהל] בשגגת רוב ז' וגם רוב גברי, אבל במיעוט שבטים (רש"י - או ז' בלי רוב) פר א' להם ופר לב"ד [רש"י - כשבט א' דמו]

ר"מ - ב"ד [ג"ש לונעלם דבר מעיני הקהל (רש"י - הוראה תלויה בב"ד)] בשגגת רוב ז' שבטים (רש"י - והן רוב ישראל)

לר"ש ב"א - אפי' מיעוט גברי [מעיני] או רוב קהל לבד [לכל העם בשגגה]

[מח' אי דרשינן ד', ג', ב' קהלי]

בעינן הוראה דב"ד ומעשה דקהל [הקהל ועשו, מעיני העדה נעשתה (רש"י - ע"י אחרים), לכל העם בשגגה]

חטאת בתנופת הלוים אינה נאכלת [ופר שני - כעולה]

הבאת פרים בבית שני על ע"ז בימי צדקיהו [ר"פ - אין מיתה בצבור [הו"א משעיר ר"ח (ספק לא מתו), מעגלה ערופה (מגו דמכפרה אחיים)], רוב ציבור (רש"י - דבית שני) היו מדור צדקיהו]

הדר וחטאו חייבין על כאו"א

לר"מ מת א' מב"ד פטורין [חטאת שמת שותף], אבל לר"ש חטאת שותפין אינה מתה
[רש"י - גמירי ביחיד ולא בשותפין]

לרב יוסף כהנים אקרי קהל, לרב אחא בר"י לוי (רש"י - וכהנים) לא אקרי קהל [ונתתיך לקהל עמים ונתתי וכו' אחוזת עולם] אלא אפרים ומנשה, לרבא לוי איקרי קהל (רש"י - ולא כהנים) ואפרים ומנשה רק לנחלה ודגלים ונשיאים [לחלוק כבוד]

לרש"י - לר"י חטאת צבור מתה, ור"א ור"ש חולקין

עוד חומר לימוד
למסכת הוריות