גמ' צה. - צז:
גמ' צז: - צט.
גמ' צט: - קא.
גמ' קא. - קג:
גמ' קג: - קה.

גמ' צה. - צז:

חזור לראש הדף

ת"ק - מכניס זוג זוג [שבת זמן תפילין (לרש"י - ולא טפי מן המצוה (אינו תכשיט))]

ר"ג - שנים שנים [שבת לאו זמן תפילין [מימים, לאות] והתירו הצלה דרך מלבוש במקום תפילין (לרש"י - תכשיט)]
[מח' אי יש מקום להניח ב', אי שבת זמן תפילין, אי מצות צריכות כוונה (ב' גי' ברש"י), אי בל תוסיף בעי כוונה, אי בל תוסיף שלא בזמנו בעי כוונה]

משנתנו, ר"י - חדשות לא [אולי קמיע, לא מקושרות - איסור קשירה, רב חסדא - ועניבה פסולה, אביי - ועניבה כקשירה]

ר"מ - אפי' חדשות [לא טרח אינשי לקמיע כזה, אביי - עניב כעין קשירה]

למסקנא שלא בזמנו בלא כוונה אינו בל תוסיף, רבא (מס' ר"ה) בזמנו בלי כוונה = בל תוסיף

ת"ק ור"מ ור"י - לילה ושבת זמן תפילין

ר"ע, ר' נתן - לילה ולא שבת

ריה"ג, יונתן הקיטוני - לא לילה ולא שבת

ר' יוסי (להל') ור"ש - נשים סומכות רשות; ר"מ ור"י - איסור (לרש"י - בל תוסיף)

ר' אלעזר - המוצא תכלת חוטין מופסקין כשרין לציצת [לשמן - דאין אדם טורח]

למומחה של תפילין בעי בדיקה בשל יד ושל ראש (2 + 1)

מודה רבי דאין חזקה כלל בצבתים הרבה של תפילין

מצא הרבה תפילין ואינן כלות לפני השקיעה -
מחשיך עליהם ומביאן, בסכנת גוים מכסן והולך,
בסכנת ליסטים מוליכן פחות פחות מד"א, ר"ש - נותנן לחבירו לחבירו

שביתת מים - בעין, בקדרה,

אין שביתה לר"י: בעיסה, מנהר - ואף חבית בטל להמים (לרב יוסף בשיירא),
לאביי בשיירא אפי' חבית ומים שקנו שביתה מותר,
הפקר - לרבנן דר' יוחנן ב"נ

רש"י צו. - צז.

לרש"י - נשים במ"ע שהזמן גרמא יש בל תוסיף

קשר של תפילין הללמ"ס - לרש"י - ש-ד-י

גמ' צז: - צט.

חזור לראש הדף

נתגלגל ספרי קודש מרה"י ואיגודו בידו - גוללו אצלו -

ר"י - כשלא הגיע לארץ [אפי' תוך ג"ט בעי הנחה ע"ג משהו] (בארץ לא דלמא נפיל ואתי לאיתויי)
רבה - אפי' בארץ כשמונח על איסקופה (רש"י רה"י) הנדרסת [רש"י - בזיון]
אביי - על איסקופה כרמלית כשאין חשש שיכנס לרה"י (אסקופה ארוכה, עומד לעיין בספר, למ"ד מהלך כעומד - דאין חשש זריקת כתבי קודש)
חוץ מנתגלגל ד"א בקרקע [חטאת אי נפל ואתי]

ר"ש - אפי' בארץ, בכל אופן [אין שבות בפני כתבי קודש]

ר"י - נח ע"ג כותל משופע תוך י"ט הופכן על הכתב

רבא - ד"א ברה"ר דרך עליו (לרש"י - מקום פטור) - חייב

זיז לפני חלון גבוה י"ט מרה"ר נותן ונוטל רק כלים הנשברים (לרש"י - ברחב ד') [אם יפלו לא יכניס]

זיז שכנגד החלון משלימו לד"ט להשתמש (לרש"י - לכלים נשברים)

רבנן - עומד ברה"י ומטלטל ברה"ר פחות מד"א
חוץ מחפיצין הצריכין לו (שתיית משקין), ר"מ - לא [גזרינן שיכניסנו]

השתין ורוק חייב [מחשבתו משוי ליה מקום (רש"י - הוצאה חשובה)]

הוא ברה"י ופי האמה ברה"ר תיקו [אי בתר עקירה או יציאה אזלינן]

ר"י - רוק שנתלש בפיו לא יהלך ד"א - הו"א דר"י דוקא היפך בה (נ"מ אי הוי כגופו או משקה לענין טומאה)

עומד בכרמלית ושותה ברה"י, ברה"ר - לאביי אסור, לרבא מותר [גזרה לגזרה]

רש"י צח. - צט.

הופכו על הכתב דלא אפשר לפרוס עליו בגד - לרש"י - דאין לו

לרש"י תשמיש תדיר אסור על מקום פטור - רוב כלים נופלים מחזי כזורק לרה"ר.

שתייה נחין מיד בפיו.

גמ' צט: - קא.

חזור לראש הדף

העומד ברה"ר קולט מים ממזחילה בריחוק יותר מג"ט מגג,

אבל לא יצרף פיו או כלי למזחילה שלמטה מי"ט [רש"י - כמוציא מגג לרה"ר]

רש"י - וכן לא יצרף לצינור (שיוצא יותר מג"ט) שלמעלה מי"ט [אטו צינור שפיו ד' X ד' (רה"י לרה"ר)]

אסור למלאות מבור ברה"ר שאין חולייתו י"ט המופלג ממנו ד"ט
[טלטול מרה"י לרה"י דרך רה"ר (החולייא)]

ר' יוחנן - בור וחולייתו מצטרפין לי"ט

אשפה של יחיד גבוה י"ט ברה"ר (= רה"י) - חיישינן שמא תנטל ויפחות מי"ט ואסור לשפוך לתוכה

מחיצות של נוף אילן יותר מסאתים - אסור לטלטל יותר מד"א (רש"י - אפי' נטעו לשם דירה) [דירה שתשמישה לאויר]

שורש אילן שעולה יותר מג"ט ויורד לתוך ג"ט -

רבה - מותר להשתמש [כקרקע], רב ששת - אסור [מכח איסור קאתי]

אילן שב' צדדיה גבוהין יותר -

רבה - מודדין ג"ט מצד הנמוך (אבל בג' צדדין גבוה - אסורה אפי' צד רביעי)

רב ששת - מצד הגבוה (אפי' בג' צדדין נמוכין)

מותר לרדת מאילן: כשעלה מבעו"י, בשוגג, ללשון א' מח' אי קנסינן שוגג אטו מזיד,
לרב הונא בדר"י - לר"א קום עשה עדיף - ירד, ולר' יהושע שב וא"ת

מותר להשתמש באילן יבש שאין גזעו מחליף [רש"י - לאו מחובר הוא] כשאין עליו פירות וענפים בימות החמה ולא בימות הגשמים [רש"י - אינו ניכר - מראית עין]

איסור ללכת ע"ג עשבים [תולש] בלחים, בימות החמה [רש"י - משיר זרע], בלי נעליים, דאית לי' עוקצי, ארוכה. לר"ש תמיד מותר - אינו מתכוין

אין נועלין בדלת שאינו תלויה [רש"י בנין] וכן לא בתלויה הנגררת [רש"י - אינו קבועה - וכשמגביהו אמשקוף מחזי כבונה, (י"מ - חופר)] -

אביי - אא"כ יש ציר, רבא - היה ציר [רש"י - יש היכר]

אין נועלין בדלת אלמנה (מקרש א'; בלי בריחים) הנגררת

סידור מדורה, ביצים (לרש"י - ע"ג ברזל), קדירות, מטה, חביות - מותר רק מלמעלה למטה (שלא כדרך בנין)

גמ' קא. - קג:

חזור לראש הדף

ר"מ - לא יעמוד ברה"י/ברה"ר ויפתח במפתח דלת ברה"ר/ברה"י [רש"י - שמא יכניס המפתח אצלו] אבל בכרמלית מותר (ר"מ בהו"א אוסר אף מ/לכרמלית)

וחכמים חולקים

מנעול למעלה מי"ט פחות מרוחב ד"ט ויש בו כדי לחוק בדלת להשלים לד"ט -
לר"מ חוקקין והוי רה"י, לחכמים אין חוקקין והוי מקום פטור

נגר (לתחוב בחור לנעול דלת) שבראשו עבה - ר"א אוסר אא"כ קשור (חזק) ותלוי
ר' יוסי - מותר [תורת כלי (רש"י - לא מיחזי כבונה)]

ת"ק - נגר הנגרר (קשור ואינו תלוי - שראש א' מגיע לארץ - ואין ראשו עבה)
אסור במדינה, ואם אינו קשור (= "מונח") אף במקדש

ור"י חולק - רק מונח במדינה אסור

שמואל להל' - נגרר (שקשור לדלת עצמו או בחבל חזק) מותר
מונח אסור אף במקדש [רש"י - בנין גמור] אא"כ עשה לו בית יד

לר"י (להל') בנקב היורד לתוך קרקע אסור [מיחזי כבונה]

מוסיף על אהל עראי של טפח (או לבוד) בשבת

מותר לנטות ולפרק וילון [רש"י - דרכו לסלק כדלת],
כילת חתנים כשאין בגג טפח בג"ט עליונים ואין טפח למטה מאמצעית גגה עד היריעה [שיפועי אהלים כאהלים]

כובע - לרש"י - קשור מותר (אפי' שפתו טפח), לא קשור אסור [אתי לאתויי]

ת"ק - אין מחזירין ציר תחתון של כלים במדינה [שמא יתקע] אלא דוחקין (כשבתוך החור)
והעליון אף במקדש [לרש"י - ס"ל יש בנין בכלים]

ר"י - רק העליון במדינה אסור

החזרת ציר למחובר לקרקע חייב חטאת

מחזירין רטייה במקדש [התירו סופן משום תחלתן] ולא במדינה [רש"י - שמא ימרח] - אא"כ נפלה מאליה (רב חסדא - ע"ג כלי, לרש"י רב אשי - ע"ג קרקע) לת"ק דר"י [רש"י - לא שכיח],

ולר"י (להל') רק יחזיר בהוחלקה למעלה/למטה, לרב אשי לרש"י בנפלה ע"ג כלי.

נימא של כינור שנפסקה בשבת במקדש

משנתינו - קושרין [הכשר מצוה שא"א מאתמול (ולר"א אפי' אפשר)]
(לתי' א' דוקא כשנפסק באמצע - אבל בצד עונבה)

לר"ש - עונבה, לר"ש בן אלעזר - משלשל לגמרי

חותכין יבלת במקדש (רב יוסף - חוץ מפסח - במדינה) ביד ולא בכלי, למ"ד א' - ודוקא ביבשה, יש מ"ד - יבשה אפי' בכלי מותר [איפרוכי]

רבא - לר"א דמכשירי מצוה דוחין, אבל כמה דאפשר משנינן (רש"י - ואפי' משבות חמור לשבות קל)

גמ' קג: - קה.

חזור לראש הדף

גמי ע"ג מכה במקדש [רש"י - דרך ארץ = צורך עבודה] אבל לא להוציא דם [רש"י - לא צורך עבודה, אב מלאכה]

רב יהודה בד"ר חייא - איסור יתור בגדים אפי' שלא במקום בגדים, ור' יוחנן חולק

רבא - רב חסדא, ל"ב דר' יוחנן - במקום בגדים אפי' נימא חוצצת,
שלא במקום - גע"ג (או לרבא - אזור קטן - חשיב)

מלח ע"ג כבש במקדש להולכת עצים למערכה אם לא מבטלו [מוסיף אבנין]
ולא במדינה [רש"י - אשוויי גומות, ר' יוחנן - כמתקן - כבונה]
אא"כ לא מבטלו ^ שינוי

רבה - רק משמיע קול של שיר אסור, ועולא חולק

לא יספוק להבריח עופות מפירותיו [שמא יטול צרור]

אסור לשחק באגוזים [אתי לאשוויי גומות]

לא ימלא מבור בגלגל במדינה [שמא ימלא לגינתו ולחורבתו]
חוץ: ממקום דאין גנה וחורבה, מ"בור הקר" ביו"ט

כהן מוציא שרץ ממקדש (ר"ש בן ננס - מבין האולם ומזבח, ר"ע - מכל העזרה [מח' בפסוק])

ר' יוחנן ב"ב - בהמיינו [לא לשהות טומאה], ר"י - בצבת עץ [לא לרבות טומאה]

שמואל - המכניס שרץ עצמו למקדש פטור [מזכר ועד נקבה תשלחו - דוקא דיש להם טהרה במקוה] ותנאים חולקים.

תיקון היכל: 1) כהנים,
2-3) בעלי מומין, רב כהנא - טמאים (רב - טמא קודם [מותר בציבור] ר' אלעזר - בע"מ קודם [מותר באכילת קדשים])
4) לוים, 5) ישראלים, 6) טמאים

הדרן עלך מסכת עירובין

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין