גמ' פב. - פג:
גמ' פג: - פה:
גמ' פה: - פז.
גמ' פז. - פט.

גמ' פב. - פג:

חזור לראש הדף

עירובי תחומין (רש"י - לצאת) רק לדבר מצוה

קטן - ר' יהושע בד"ר אידי - עד ג' או ד' יוצא בעירוב אמו [רש"י - מסתמא דעתה עליה], ד' וה' טעון שיערבו עליו, עד ו' עירב עליו אמו עדיף מאביו

למסקנא - עד בן ו' יוצא בעירוב אמו חוץ מבן ד' וה' כשאביו בעיר
עד גדלות עירב עליו אביו עדיף משל עצמו

אשתו - בסתמא אחר בעלה חוץ מעירב לעצמה, מחאה

ככר - ר' יוחנן ב"ב - (הו"א 1/2, 1/3) 1/4 קב. ר"ש - 1/3 קב.

שיעור ב' סעודות לתחומין - ר"מ - של חול, ר"י - של שבת - ריב"ב ככר, ר"ש 2/3 ככר

כדי פרס לבית המנוגע 1/2 ככר, לפסול הגוייה 1/4, לטומ' אוכלין 1/8 (לחכמים דר' נתן ור' דוסא - חסר קליפת ביצה)

סאה - מדברית 144 ביצים, ירושלמית 4/5 172, ציפורית 207, של רבי 217

שיעור חלה - כדי עיסותיכם = עומר = 1/5 7 לוג מדברי = 1/5 43 ביצים

גמ' פג: - פה:

חזור לראש הדף

השתמשות ב' רשויות בדבר שלישי

השתמשות נוחה לשתיהן, קשה לשתיהן - שניהן אסורים בלי עירוב

לזה בנחת ולזה בקשה (גובה י"ט) השתמשות רק לבנחת
רש"י - חוץ מכשהשני רשויות תוך י"ט להדדי [רש"י - רשות שלישי לשניהם]

לזה בשלשול ( ולזה בזריקה ( - רב - שניהן אסורין
שמואל - לבשלשול [בנחת לגבי זריקה] חוץ - רש"י - מזריקת משך ( + שלשול = זריקת גובה

בור מלאה מים, פירות נחשב תשמיש בשלשול [חסרא] חוץ מטבל

שמואל - גג הסמוך לרה"ר (לרש"י מרפסת מגופפת באמצע פחות מי"ט לזול"ז)

להתיר טלטול להגג (כשהם פחות י"ט מהדדי; דיש לבני רה"ר תשמיש נוחה בגג אפי' י"ט לכובע וסודר)
צריך סולם קבוע להגג [לרש"י - גילוי דעת דמסלק גג מרה"ר]

רב - אין אדם אוסר על חבירו רשות שלישי דרך אויר ( [רש"י - תשמיש מופלג לאו תשמיש]

שמואל - אדם אוסר [רש"י - תשמיש גרוע] וצריך זיז, קניא (לרש"י להיכר אטו רשות של שנים) דעשו חיזוק לדבריהם יותר מתורה (היתר מקום פטור)

ב' בתים של אדם א' - א' גבוה משני -

רב אוסר לזרוק מזל"ז דרך אויר רה"ר [דלמא יפול ואתי לאתויי]

שמואל - מותר [לרש"י - לא גזרי ברשויות דאו' דרך אויר]

רש"י פד. - פה.

נסרים ע"ג זיזין (גזוזטרא) גבוה מן הים הרבה = רה"י

בור מופלגת ד"ט בין חצירות - מילוי דרך אויר מבוי מותר לרב -
לרש"י
- אין השתמשות לשניהן במבוי אלא מילוי

מקום שאין בה תשמיש גמור (אלא דרך חלון) אינו נאסר ע"י פירצה למקום האסור לה

לרש"י - חורבה שיש לה בעלים - אינו אוסר חצר אבל טלטול בתוכה אוסרת

גמ' פה: - פז.

חזור לראש הדף

בית שער אכסדרה ומרפסת אינו מקום הנחת עירוב (אלא שיתוף) והדר שם אינו אוסר
חוץ מבית שער דיחיד דאינו אוסר אבל הוי מקום עירוב

בית התבן, עצים, אוצרות - מקום עירוב ואוסר

עירוב חצירות בבית שבחצר, שיתופי מבואות בחצר שבמבוי אבל לא במבוי [לא מינטר]

ר"י - בעל החצר שיש לו תפיסת יד (הנחת כלים) בכל בית, שאינם ניטלים בשבת, א"צ עירוב

שבת בעיר אחרת - ר"מ - אינו אוסר [רש"י - לאו שמה דירה]
ר"י - אוסר, ר' יוסי - רק גוי אוסר [שמא יבא היום]
ר"ש - אפי' באותה עיר אינו אוסר בהלך לבתו [הסיח דעתו מביתו]

מותר למלאות מבור בין ב' חצירות כשיש מחיצה י"ט בתוך הבור -

רשב"ג - לב"ש מלמטה (רב הונא - סמוך למים, רב יהודה - למטה מהמים (לרש"י - עד התהום) וראשי קנים למעלה מהמים טפח) [שלא יערב המים])

לב"ה מלמעלה (רב הונא - סמוך לשפתו, רב יהודה - סמוך למים וראשי קנים שוקעים טפח במים [רש"י -היכר מחיצה])

ת"ק - מלמטה או מתוך אוגנו [רש"י - גוד אחית]

ר"י - כותל בין החצירות למעלה מן הבור מספיק [מחיצה תלויה מהני (בעירוב) אפי' ביבשה - כר' ישמעאל בר"י]

רב יהודה - מותר לטלטל תחת קורה ד"ט בחורבה [ב' חודין סותמין (לרש"י - כר' ישמעאל בר"י דמתיר מחיצה תלוי' (ודלא כהל'))]; ר"נ - וכן במים שבבור [הקילו במים]

לר' חנניה בן עקביא - נקב דע"ד ע"ג מים בלי מחיצות ויש נסר/גזוזטרא י"ט - אמרינן כוף רוחב הנסר + גוד - וממלא - ר' יוחנן - הקילו רק בים טבריא (רש"י - קרפף הוקף שלא לדירה)

רש"י פו. - פו:

לרש"י משמע דבמקום מוקף מחיצות אומרים פי תקרה אפי' אין בו ד"ט

לרש"י - למסקנא ליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא

גמ' פז. - פט.

חזור לראש הדף

אמת המים עמוק י' X ד"ט עוברת ברה"י (רש"י - = כרמלית)

צריך מחיצה בכניסה וביציאה למלאות ממנה [רש"י - כמתחלת כאן]

לרב דימי בשם ר' יוחנן - מותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור

לרשב"ג - פחות מרחב ד"ט

לרבנן מג"ט (רש"י - לגבי כרלמלית דוקא) (וזעירי בשם ר' יוחנן חולק)

לזעירי לרבנן דרשב"ג י' X ג"ט = כרמלית

אביי בר אבין, רב חנינא בר אבין - אין חורי כרמלית ככרמלית
רב אשי - בסמוכה כן, במופלגת לא

לל"ק דרבה ב"ר הונא - מחיצות של גזוזטרא (למעלה או למטה) מהני למלאות מים מתחתיו אבל לשפוך אסור [רש"י - יצאו חוץ למחיצות]; לל"ב מותר [רש"י - לא איכפית לי']

גזוזטרא בלי מחיצות אוסרת גזוזטרא עם מחיצות שלמעלה הימנה מלמלאות דרך נקב

רב - דוקא בסמוכה (רש"י - במשך הכותל תוך ד"ט) [אינו אוסר דרך אויר]

לר' חייא ור' אושעיא - דוקא בנשתתפו בעשיית מחיצה [אל"ה אין רשות להשתמש ואיסור שבת מחזירו לבעלים]

שפיכת מים לחצר רק ביש ד"א [רבה - ראוי לזלף, ר' זירא (לראב"י) - ראוי לבלוע סאתים מים (נ"מ ב 8 X 2)], או עוקה (גומא) מחזקת סאתים [רש"י - אטו זריקה לרה"ר] ואם הגומא ברה"ר צריך לכסותו (שיהא מקום פטור)

ראב"י - ביב ברה"ר מכוסה ד"א - שופכין לתוכו [לרש"י (4 X 4) ראוי לבלוע]

וחכמים חולקים [גזרה שמא יאמרו צנורו מקלח (רש"י - ששופכן סמוך ליציאתו ורוצה שיצאו)]
ומותר לשפוך לגג והמים יורדין לביב, לחנניא - לחצר ולא לגג [עשוי לקלח]

בימות הגשמים שופך ושונה (לרש"י - בלי עוקה) (לר"נ - לסאה מים מספיק עוקה של סאה) [חצר כבר נתקלקל ורוצה שיבלע, ואין גזרה - סתם צינורות מקלחים מי גשמים]

בני דיוטא (עלייה) א' שעשו עוקה בחצר מותרין אבל בני דיוטה השני אסורין בלא עירבו [דלמא יצאו בכלים דבתים]

רש"י פז. - פח.

אמת מים פחות מי' X ד"ט ברה"י = רה"י, ברה"ר = רה"ר

אפי' לא בלע החצר, הביב ויצא לרה"ר מותר דאינו מתכוין ואין איסור דאו'

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין