הלכה א' - ב' (יט. - כ.)
שבועת העדות בב"ד [ג"ש הגדה מאשר יגידו לך]
לר"מ מפי עצמו אף שלא בב"ד [נפש נפש משבועת הפקדון - דון מינה ומינה] (וספק בעדי קרקע וקנס, ואי חייב באשם [כפקדון]), לרבנן בב"ד [אוקי באתרה]
רק בראויין להעיד [אם לא יגיד ונשא עונו - שמחייבו ממון] לק"ע חוץ מקרוב מפי עצמו לר"מ [כשבועת הפקדון], ופ"מ ורידב"ז חולקין
קרבן עולה ויורד רק בזדון על העדות (ואף ששגג בקרבן) ויודע שאסור לישבע
ב' שעירי יו"כ, כבשי תמיד ומצורע, צפורי מצורע, חצוצרות בעינן שוין [שני]
נשים וקטנים אין מעידין או דנים [ג"ש שני שני מאלדד ומידד]
לא יכבד בעל דין אחד יותר [שני האנשים]
העדים והנידונין יעמדו בשעת קבלת עדות [ועמדו שני האנשים, וגם אשר להם הריב]
נידונים עדים ודיינים לא יהיו קרובים זה לזה [לא יומתו אבות וכו' ולא בנים על אבותם; אחד גורם הריגת שני; ושפטו העדה וכו' ובין גואל הדם - ולא הם גואל הדם]
אין קרבן שבועת העדות לקרובים (וספק בקרבן שבועת ביטוי), פסולי עדות, חוץ לב"ד [אם לא יגיד ונשא עונו - לחייבו ממון], לעד אחד (ואין שבועת ביטוי דראוי לשבועת עדות ע"י צירוף) אפי' קבלוהו עליהם כשנים [והוא עד - הראוי להוציא ממון מן התורה]
כפר בפקדון ובאמת נאנס - אין שבועת הפקדון
לר' יוחנן אין שבועת ביטוי [מצווה להפיסו - ושבועת ביטוי ע"פ עצמו], ורב חולק [שיקר מרצונו]
לת"ק העדים צריכים לראות ביחד, חוץ מעדות בכורה, חזקת ג' שנים, ב' שערות
לר' יהושע בן קרחה אף בזה אחר זה
ב' עדים על שערה אחת בגבו וב' על שערה בכריסו - מח' רב יוסי בר' בון ורב הושעיה ב"ר שמי אי הוי חצי דבר או לא [שמא נשרו וראו כל מה שיש]
עד אחד על ב' שערות בגבו וע"א על ב' בכריסו -
לר' בא כשר, לר' חגי פסול [חצי עדות], לר' יוסי ור' יודן מח' ת"ק ור' יהושע בן קרחה
X5 שבועת העדות מפי אחרים חוץ לב"ד ובאו לב"ד וכפרו חייבין על כל אחת ואחת [לאחת מאלה]
X5 השביע בפני ב"ד ואח"כ כפרו חייב א' [דאינם יכולים לחזור ולהודות (חוזר ומגיד)]
לק"ע חוץ מקרוב מעצמו לר"מ דחייב על כאו"א [חיובו בלי ראוי להעיד]
הלכה ג' (כ. - כא.)
כפרו שניהן כאחת חייבין, בזה אחר זה רק הראשון חייב,
ויכול הראשון לחזור ולהודות תוך כדי דיבור של עדות השני שהיה תכ"ד לראשון
כפרו ב' כיתי עדים זה אחר זה - שתיהן חייבות, לבבלי הראשונה פטור [קיימא שנייה]
הפרשת קרבן אחרי חטאו, וספק בהפריש בין שבועה בחוץ לכפירה בב"ד
כת של י' שכפרו זה אחר זה - מח' ברייתות אם רק הראשון חייב (כמשמעות משנתינו) [בטלה מקצתה בטלה כולה] או כולן [תתקיים בשאר בדיני ממונות] חוץ מהאחרון [ע"א]
הלכה ד' - ו' (כא. - כא:)
משביע אני עליכם שתעידוני שיש אצלו פקדון, תשומת יד, גזל, אבידה -
"שבועה שאין לנו עדות" - חייב א'
"שבועה שאינן יודעים פקדון, וכו' " - חייב על כאו"א
וכן במינין חלוקים
שבועת העדות כשיש בו תביעת חיוב ממון [ר"א - ג"ש "או או" מפקדון, ר"ע - לאחת מאלה - דיש שפטור, ר"ש - דומיא דפקדון, ריה"ג - או ראה או ידע - דשייך זה בלא זה (הוחזק כפרן והעדים לא ידעו/ראו סיבת החיוב), ג"ש נפש כי תחטא מפקדון]
אתה אמרת לי להרוג שורך/לקצות נטיעות - פטור כששורו נגחן/לא הוציאו פירות
הלכה ז' - ט' (כא: - כב:)
משביע "כשתדעו תעידוני" פטור [והוא עד - לפני השבועה], משביע בלי יחוד עדים פטור [אינו מתכוין להם (משא"כ השביע שנים מספק)], משביע עדות פסולה פטור
חייב רק כשהכפירה והשבועה בפני התובע ולא על פי אחר [אם לוא יגיד - אם לו (לתובע) לא יגיד]
הלכה י' (כב: - כג.)
"משביעני", "מצוה", "אוסרכם", "כובלכם" אני עליכם (=בשבועה) חייבין
שבועת העדות בכינויין חייב
חיוב מקלל שם בשם או מקלל אביו ואמו לר"מ אף בכינויין, לחכמים דוקא בשם
מקלל עצמו וחבירו בכינוי בל"ת - לחברייא אינו לוקה [אין בו מעשה], לר' יוסי לוקה [ק"ע - דיבור כמעשה, פ"מ - ליראה את השם וכו' והפלא את מכותך]
יככה אלקים... אם לא תעידוני = אלה = שבועה
אל יככך אם תעידוני - לר"מ חייב [מכלל לאו אתה שומע הן], לר"י פטור
שבועה א"צ אָלה, אָלה א"צ שבועה [ושמעה קול, אלה]