הלכה א' - ד' (ל. - לא:)
סדר חומרת ד' מיתות - לרבנן סקילה שריפה הרג וחנק
לר"ש שריפה [חומרת ארוסה בת כהן] סקילה חנק והרג [מח' אם נלמד מקולא של הרג לעיר הנדחת או של חנק לנביא שקר (ב' לשונות אם קולא שלהם דרגא א' או קל שבקלות)]
מלכות דנין רק הרג
ארוסה בת כהן לר"ש בשריפה, לרבנן בסקילה [חמורה מבת ישראל, ומנשואה בת כהן]
אין שריפה לבועל בת כהן וזוממיה [היא] אלא חנק
נשרפין - משקעין אותו בזבל, פותחין פיו ע"י חניקת סודרים/לר"י צבת
וזורקין פתילת בעץ (אבר עם בדיל) לפיו, וי"א נפט למעיו
וזורקין פתילת בעץ (אבר עם בדיל) לפיו, וי"א נפט למעיו
בטלו דיני נפשות מ' שנה לפני החורבן, דיני ממונות בימי רשב"י (וי"ג ר"ש בן שטח);
לאו דרך ארץ שילך אדם חשוב עם אדם פחות מבן ל'
נהרגין [נקם ינקם - חרב נוקמת] - מתיזין ראשו מול העורף [ג"ש מעגלה ערופה]
לת"ק בעמידה, לר"י על הסדן [ובחוקותיהם לא תלכו]
נחנקין [לר' יאשיה סתם מיתה קלה שבכולן, לר' יונתן (כר"ש) - בבלי - כמיתה בידי שמים שאין בה רושם] - משקעין בזבל ומושכים סודרים מב' צדדיו בשוה
הלכה ה' (לא: - לג:)
נסקלין: בא על אם, אשת אב, כלה, זכר, בהמה, נערה המאורסה, נרבעת,
מגדף, ע"ז, מולך אוב וידעוני, שבת, מקלל או"א, מסית ומדיח, מכשף, בן סורר ומורה
מגדף, ע"ז, מולך אוב וידעוני, שבת, מקלל או"א, מסית ומדיח, מכשף, בן סורר ומורה
שמות, העלמות, גופים מחלקים לחטאות
הוא בהעלם א' והיא בה' העלמות - לר"ל אף היא חטאת א', ור' יוחנן חולק
ניחוש ועינון חייב ב' [יצאו מכלל מכשף לחלק]
חייב על העראה בערוה ונדה
ערירי דאשת אח לא יוליד [ערירים יהיו], דודתו קובר בניו [ערירים ימותו]
אין ערירי לאשת אחי אביו מן האם [ג"ש לגאולת עבד], ואשת אחיו מן האם [לר"ע כדודתו, לר' ישמעאל - נדה היא - כנדה דיש היתר]
כל ערוה בכרת [ר' יוחנן - יצאת אחותו לחלק, ר' הושעיה - לאוין מחלקין]
בקדשי בדק הבית אין חיוב על פיגול נותר וטומאת הגוף [יצאו שלמים מהכלל להקיש - רק קדשי מזבח] ואין ב' מינים מצטרפין למעילה (שירי קרבן - לטומאה)
לר' לעזר דרשינן כלל בעשה ופרט בל"ת (אבל לא להיפך), לר' יוחנן לא דרשינן
לר' לעזר לוקה על חרישה בשביעית [לא תזרע ולא תזמור - עבודה בארץ ובאילן] (ולא בתוס' שביעית),
ור' יוחנן חולק [כלל בעשה ופרט בל"ת; לר' בא ור' ירמיה הוי עשה ולר' יוסי מותר]
לר' לעזר מותר לחפור בורות, לר' יוחנן - לק"ע אסור, לפ"מ מותר, לרידב"ז ספק
שחוטי חוץ (וזריקת חוץ) והעלאת חוץ - כ"א בעשה ול"ת [לר' לעזר פרט מלמד על הכלל],
וחטאת על כל אחת [היקש שם תעלה ושם תעשה]
וחטאת על כל אחת [היקש שם תעלה ושם תעשה]
נטע (= זורע) וזמר בשבת (= קוצר; לא תזרע ולא תזמור) חייב שתים
הלכה ו' - ז' (לג: - לו.)
אֵם שהיא אשת אב - לת"ק יכול להתרות משום אם או אשת אב או אשת איש
לר"י לא אשת אב - לברייתא דוקא באינה ראויה, לר' יוחנן אף בראויה [אמך היא - חיוב רק משום אמך] ולא אשת איש,
ואשת אב פטור משום אשת איש [אשת אביך היא] וה"ה בחמותו וכלתו ואחותו (לרידב"ז אחותו חייב אף משום אשת איש)
לת"ק אחותו חייב משום בת אשת אביו, לר' יוסי בר"י פטור [א"א זה בלא זה]
ר"י אליבא דר' יוחנן ס"ל כר' ישמעאל דערות אביך לחייב שתים על משכב זכר
אם שאינה אשת אב/לאחר מיתתו באזהרה ועונש [אמך היא; היקש ערות אמך וערות אביך; ערות אביך היא (אף שמת)]
ר"ע דורש ג"ש אפי' אינו מופנה
דמיהם בם = סקילה כאוב וידעוני
שוכב ונשכב זכר בהעלם אחד - לר"ע חייב חדא [לא תשכב - לא תישכב],
לר' ישמעאל שתים [לא תשכב, לא יהיה קדש]
לר' ישמעאל שתים [לא תשכב, לא יהיה קדש]
שוכב ונשכב בהמה - לכו"ע חייב ב' [כעונשו - לא תתן שכבתך ונכרתו, סמיכות לזובח לע"ז]
שוכב/נשכב ב' זכרים/ בהמה חייב שתים [מדמתחייב על ידו שנים]
נשכב זכר לר' לעזר מבן ג', לק"ע לתנא דברייתא בן ט'
סוקלין בהמה הנרבעת משום תקלה וקלון - לפ"מ בהזיד, לק"ע אף שוגג [הבהמה גורמת]
הלכה ח' (לו. - לז.)
מגדף בסקילה דוקא במפרש השם בפיו
על הכינויים באזהרה [אלקים לא תקלל, לר' ישמעאל דיינים וכ"ש כינוי], בשם המיוחד במיתה [ונוקב שם בה'], ומח' אם כרת בכינויים [כי יקלל לאלקיו ונשא חטאו] או בשם המיוחד [ונוקב וכו' כי יקלל וכו']
כשדנין אומרים "יוסי" ולא השם, ובשעת גמר דין רק עד א' אומר השם ואותו השם שאמרתי אותו קילל ובו קילל והדיינים עומדים וקורעין [כברבשקה] ולא מאחין,
ועדים א"צ לקרוע פעם שניה, והעדים אחרים יאמרו "אף אני כמוהו"
דנין מספק כשיודעים שיבואו עדים בסוף
דיינים יכולים לקבל עדות מעומד
חייב לקרוע כששמע מפי שומע אבל לא משומע שלישי
מח' אם קורע על קללת גוי [מח' אם רבשקה היה גוי או מומר; אלקי כל בשר]
קורעים על כינויים; לר' יוחנן אין קורעים בזה"ז [רבו הגדפנים], ור"ל חולק
הלכה ט' (לז. - לח.)
ע"ז: עבודה יחידית [לא תעבדם הוקש להשתחואה] כדרכה,
ע"י עבודות הפנים לגבוה (כולן לאו אחת) [לר' זעירא - ולא יזבחו עוד וכו' לשעירים],
ע"י השתחואה, מקבל עליו אלוה [ג"ש אמירה בעגל מאמירה במסית]
אבל מגפף, מנשק, מכבד, סך, מנעיל רק ל"ת ולא מיתה [זובח לאלהים (לק"ע השתחואה) יש בה מעשה משא"כ מגפף ונשק]
כרת לע"ז ומגדף [את ה' הוא מגדף = מגרף הכל ואינו משייר מצוה]
עבודתה, עבודת גבוה, השתחואה בהעלם אחד חייב ג' [לאוין מחלקין]
זיבח בעל מום חייב [פ"מ - אסור לזבוח אפי' כל של ה' אלקים לא תעשון כן],
לגי' ק"ע פטור [מיתה רק לכל הראוי לה' אלקיכם לא תעשון כן]
לגי' ק"ע פטור [מיתה רק לכל הראוי לה' אלקיכם לא תעשון כן]
אין קרבן לאלי אתה לחכמים דרבי (דר"ע לגי' ק"ע) [כמגדף דאין בו מעשה [לעושה בשגגה]]
לר"ל אף בהשתחואה מח', לר' יוחנן לכו"ע חייב [כפיפת קומה הוי מעשה]
הלכה י' (לח. - לט:)
חייב על מולך רק במוסר מיוצאי ירכו לכומרים [לא תתן להעביר] והעבירו באש [ג"ש מעביר בנו ובתו באש] במשיכה, לת"ק אף לע"ז אחר
לר' אלעזר בר"ש אף המעביר עצמו בקפיצה חייב [לא ימצא בך (בגופך) מעביר]
ודוקא לשם "מולך" (אפי המליך עליו צרור) [להעביר למולך]
אבל בשאר ע"ז אף המעביר אב ואם בכרת -
לר' זעירא דוקא בשלא כדרכה אבל כדרכה פטור, לר' הילא כדרכה חייב שתים
ודוקא לשם "מולך" (אפי המליך עליו צרור) [להעביר למולך]
אבל בשאר ע"ז אף המעביר אב ואם בכרת -
לר' זעירא דוקא בשלא כדרכה אבל כדרכה פטור, לר' הילא כדרכה חייב שתים
לגי' רידב"ז מעביר לע"ז אחר - לר' זעירא לת"ק חייב בעבודתה בכך ולראבר"ש מ"מ פטור,
לר' הילא בעבודתה בכך לכו"ע חייב ומח' בשלא כדרכה
לר' הילא בעבודתה בכך לכו"ע חייב ומח' בשלא כדרכה
השואל לאוב (מת מדבר משחיו) וידעוני (עצם של חיה "ידוע" מדבר בפיו) באזהרה
לר' חזקיה בשם ר"ל (לק"ע ור' הילא בשם ר' יסא) אוב וידעוני בהעלם אחת חייב א' [אל תפנו וכו'],
לר' יסא בשם ר"ל אין חטאת לידעוני [אין בו מעשה (אבל אוב מקטר לשדים)]
המעלה ומושיב מת על זכרותו רגליו למעלה, לא בשבת, הדיוט אינו מעלה מלך -
משא"כ השואל בגולגולת
משא"כ השואל בגולגולת
הלכה י"א (לט: - מ.)
סקילה לחילול שבת בחייבי כרת (ולא תחומין לר"ע, הבערה לר' יוסי)
זדון מלאכות ושגגת שבת חייב אחת
אזהרה למקלל אביו ואמו מאיש אמו ואביו תיראו, לגי' ק"ע אלהים לא תקלל
סקילה בנערה בתולה מאורסה בבית אביה, לרבנן ורב אף בקטנה [נער (חסר), ר' שמואל - ומת האיש וכו' לבדו אין לנערה חטא מות], ור"מ חולק (חנק) [נערה מלא מלמדת על כל הפ']
לרבנן אף ביאה שלא כדרכה [והוציא את הנער (חסר) - כזכר, לרידב"ז - נערה מלא (דאין שלא כדרכה בקטן וקטנה)]
לרבנן אף ביאה שלא כדרכה [והוציא את הנער (חסר) - כזכר, לרידב"ז - נערה מלא (דאין שלא כדרכה בקטן וקטנה)]
הלכה י"ב (מ. - מא.)
מסית - "יש יראה - כך אוכלת, מטיבה" "איך נניח ה' " "כך חובותינו" וכן "אלך ואעבוד, נלך ונעבוד וכו' " ומכמינין (מארבין) עדים אחורי הגדר [א"צ התראה]
מסית בקול רם ולשון הקודש, מדיח בקול נמוך בכל לשון
מכשף העושה מעשה למשנתנו ור' אלעזר בסקילה [ג"ש לא יחיה בהגבלת הר סיני,
ר"י (לק"ע בן עזאי) - היקש לשוכב עם בהמה],
ר"י (לק"ע בן עזאי) - היקש לשוכב עם בהמה],
לרבנן דברייתא ור"ע בסייף [ג"ש לא תחיה כל נשמה]
אחיזת עינים פטור אבל אסור
ר' יהושע גזר על שרו של ים לבלוע מכשף, ולפלוט קשר הכישוף שעיכב לידת ר"י בן בתירה; מכשפים לא יכולים לברא בעל חי אלא מביאים עגל גנוב, 900 הלכות בכשפים - מיתה/מותר/אסור