הלכה א' - ב' (ט: - יא.)
הלכה ג - ד' (יא. - יב.)
הלכה ה' - ו' (יב. - יג:)
הלכה א' - ב' (ט: - יא.)

חזור לראש הדף
דנין כה"ג [א"א להשביע מורשה] ממונות בכ"ג [ג' אינו כבודו] ומלקות בג' [מתבייש (וכן נשיא)]

מלך אינו יושב בסנהדרין [חשד אימת המלך]
או עיבור [חשד לממון חיילותיו; אינו כבודו לישב בז' (וכן כה"ג)]

אחרי מלקות מחזירין כה"ג [היקש כי נזר וכו' אני ה' - בקדושתי] ולא נשיא [ינקום]

כה"ג קורע על מתו (לר"מ אביו ואמו) למטה מבית הצואר לרב כהנא,
למטה ממש לר' יוחנן, לר"י אינו קורע

כה"ג אונן מקריב - לר"מ כשהוא במקדש, לר"י מכניסו מבחוץ [לפקח צערו], לר"ש רק גומר עבודתו
לר' יעקב בן דסאי לגי' ק"ע לר"מ מכניסו מבחוץ, לר"י לא יעבוד [שמא יאכל]
לגי' פ"מ לר"מ לא יעבוד, לר"י יעבוד כשהוא במקדש

לר"מ אינו יוצא אחר המטה אלא במבוי שכבר יצא ממנו עד פתח העיר [ומן המקדש לא יצא עמהן אלא אחריהן], לר"י אינו יוצא מן המקדש

אונן אסור בקדשים - לרבי עד קבורה - לר' יוחנן ור' חסדא רק ביום המיתה,
ובלילה מדרבנן חוץ מפסח
לרבנן כל יום המיתה מדאו', יום קבורה מדרבנן

כה"ג שמנחם - סגן לימינו, כה"ג באמצע, העם משמאלו

מתנחם - אנו כפרתו, וסעודת הבראה על ספסל [א"צ כפיית ספסל] והעם על הארץ

אין מוציאין מת סמוך לקריאת שמע

בהספד ביום ב' מפסיקין לקריאת שמע (לרבותינו אף לתפלה)
ביום הקבורה - פניהם להספד פטורים,
עומדים בשורה - החיצונים מפסיקין, בשורה אחת - רק קרובים פטורין

נכנס באמצע התפלה - יתפלל רק אם יכול לגמור לענות אמן של הקל הקדוש/שומע תפלה

ר' יוסי תיקן שאבלים עומדין והמשפחות עוברות לנחם, והחזירו הדבר ליושנן

הלכה ג - ד' (יא. - יב.)

חזור לראש הדף
מלך: אין דנין [מלפניך משפטי יצא] ואינו דן (אלא לעשות צדקה לעני) או מעיד, לרבי מלך דן

אינו מייבם או חולץ [פוגם כבודו], לר"י יכול אם רוצה

אין מייבמים [ותהיינה צרורות] או חולצים אשתו

לר"י מלך נושא אלמנת מלך [דוד נשא נשי שאול (רצפה)]

מלך וציבור נידונים כל יום

פלגשי דוד שנבעלו לאבשלום - לרבנן דקיסרי אסורות לדוד [תשמיש הדיוט],
לר' יוחנן מותרות אלא לכוף יצרו

מתחילין דיני נפשות מן הצד ולא מן הגדול [חגרו איש חרבו (ולבסוף) ויחגור גם דוד]

נבל טען שהוא בר טובים יותר מדוד; טענת אביגיל שדוד עדיין מחוסר כסא והיא נדה

לר"י מלך יכול לצאת אחר המטה [דוד ליוה אבנר], ות"ק חולק [רק לפייס העם]

הבראה על דרגש [מלך פטור מכפיית המטה]

מח' אם נשים מלוין תחלה [גרמו מיתה לעולם] או אנשים [שלא יביטו בנשים]

מיכל, צניעות שאול, מביטין בארון ומתים ולכן דוד ביזה עצמו לכבד הארון; לא גבה לבי וכו'

הלכה ה' - ו' (יב. - יג:)

חזור לראש הדף
מלך מוציא למלחמת הרשות על פי ב"ד ע"א [על פיו יצאו וכו' הוא וכו' וכל העדה]

פורץ גדר, ואין שיעור לדרך המלך, ולוקח מחצית ביזה בראש

דוד הסתפק להאביד שדה ולא לשלם, אם עדשים עדיף משעורים, בהלכות שבויים, בנין ביהמ"ק

ויסך אותם לה' - קבעה מסכת לדורות, ניסוך מים טהורים בבמה

לא ירבה לו נשים - לת"ק 18 [השישי וכו' ואוסיפה לך כהנה וכהנה] (לר"ש רק הגונות),
לר"י יכול להוסיף הגונות אחרי 18

ריבוי סוסים מותר כדי מרכבתו

ריבוי כסף מותר כדי ליתן לחיילותיו לשנה אחת

נשים נכריות לשלמה - לר' יוסי לשם שמים למושכן לתורה ולקרבן לשכינה, ורשב"י וחנניה ור"א חולקים; על חילול ריבוי נשים סוסים וכסף (כאבנים י' אמות) ירד מלאך כדמות שלמה והעמידו מכסאו וישב תחתיו, אות יו"ד קטרג; יו"ד של שרי - חציו לשרה וחציו לאברהם, יהושע;
ק"ו להדיוט שאינו עסוק בצרכי ישראל שילמוד יומם ולילה

כל מלך כותב ספר תורה לשמו ומגיהין מספר העזרה עפ"י ב"ד ע"א

אין משתמשין בתשמישי מלך ונשרפין במותו

אין ראוין כשמסתפר, ערום, במרחץ [מלך ביפיו תחזינה]

נשיא בבגד עליון, יפוי דיבור, פרנס לא יעשה מלאכה ברבים;

כאמה בתה, כנשיא הדור (ולהיפך), כמזבח כהניו