הלכה א' (עד. - עד:)
הלכה ב' - ג' (עד: - עה:)
הלכה ד' (עה: - עז.)
הלכה א' (עד. - עד:)

חזור לראש הדף
החובל ח' שרצים חייב [יש עור ונצרר הדם (צובע/שוחט)] לר' יוחנן לכו"ע (ולכו"ע אין עורם נבילה)

לר"ל לחכמים דר' יוחנן בן נורי אנקה כח לטאה וחומט עורן כבשרן ופטור [כטומאה]

לר"י חיוב צידה רק בדרכו ליצוד (ח' שרצים חיה ועוף), משנתנו - צד שאר שרצים לצורך חייב

צד חגב פטור - בשעת הטל (עיור), אלעזר בן אחבאי - בשעה שמקלחין (באים הרבה)

הצד צבי ישן חייב [עין א' פתוחה]

בשבת הורגים צרעה עקרב נחש וכלב שוטה הבא להזיק

הרואה נחש ועקרב בד' אמותיו;

יושבי חלד - אין חולדה בים, כולם כחולדה שאינה יודעת למי היא מנחת

הצד שורו שמרד חייב

מותר לכתוב מזוזה על עור עוף

הלכה ב' - ג' (עד: - עה:)

חזור לראש הדף
אין עושין הילמי (מי מלח חזק) בשבת - הצריכה אומן/המלח אינה נשרית מהר/ביצה צפה [גמר מלאכה לכבשים]

לר' יוסי אף מי מלח חלש אסור, ומותר בנותן שמן בתחלה

אסור לשחוק פלפלין כדי לערב ביין ודבש (יינומלין) ומותר לשבר

ריסק שום בוסר ומלילות מבעוד יום לר' ישמעאל יגמור בשבת, לר"ע אסור חוץ מתרומה

אוכלין מאכל בריאים לרפואה, ומי דקלים (ממעיין ביניהם) לצמאו אם אינו חולה

מרפאין מכה לפנים מן השפתיים כשיש סכנה

לחש כשנותנים שמן על הראש - לר' חנינה אסור ויתן השמן (ואף של מעשר שני) ע"י כלי
[שינוי והוי כסיכה]

לר' ינאי מותר ללחוש ומותר אף ביד ולא במעשר שני [מאוס והוי הפסד ולא סיכה]

מדיחין זיעה ביין ולא של תרומה ומעשר שני [הפסד]

לוחשים לעין הרע, למעיים, נחשים ועקרבים

99% מתים מעין הרע, צינה, שרב, פשיעה, מרה;

והסיר ה' ממך כל חולי - שריפה (קדחת), רעיון (דאגה), יצר הרע, מרה

רוחצין בים הגדול ובמי טבריא לרפואה, ומותר במי משרה ומי סדום במתכוין לטהרה,
ובלבד שלא ישהה

לר"מ מותר לערב יין ושמן לסוך לחולה, לרבנן רק בעירבו מערב השבת

הלכה ד' (עה: - עז.)

חזור לראש הדף
חושש בשיניו - לא יגמע חומץ אא"כ בולע לרבי, או טובל כדרכו

לחכמים דרבי אין דרך לכסס חיטים או לבלוע חומץ (אלא בטיבול) ובתרומה אין מלקות וחומש

לת"ק לא יסוך בשמן וורד [מוכח לרפואה],

לר"ש מותר [כל ישראל בני מלכים; אילו בא לידו היה סך]

מרפאין בשבת: מכה מן השפתיים ולפנים, ולר' זעירא מן החלל ולפנים

להחזיר עצם הראש, גידי אזנים, עין שמרדה

מכה בגב היד ורגל, אדמומית בעין, הוצאת עוקץ עקרב, ציפדונה בשיניים

להוציא עצם שבלע או קוץ

מותר להתרפאות מרופא גוי נאמן, ולא ממין

אסור להתרפאות מע"ז - אף לחש, או שלא יודע שהביא מע"ז

מגילוי לעריות - אף לשמוע קולה, אף פנויה בנתן עיניו בה כשהיתה אשת איש
או בלא היתה נשאת לו,

ושפיכת דמים - ולד של מקשה לילד משיצא רובו [ספק מי רודף את מי]

גוי אסור להציל עצמו בממון ישראל, ולהיפך מותר

אשריך בן דמה שיצאת בשלום מן העולם ולא פרצת גדירן של חכמים