הלכה א' (כ: - כא:)
הלכה ב' (כא: - כד.)
הלכה ג' (כד. - כד:)
הלכה ד' - ו' (כד: - כו.)
הלכה א' (כ: - כא:)

חזור לראש הדף
אף הבועל נבדק [ר"ע - ובאו יתירא, ר' ישמעאל - ובאו, ברייתא - בוא ובה (גורעין ומוסיפין),
ר' תנחומא - המאררי"ם = רמ"ח שלו ורמ"ח שלה]
ונענש על כל ביאה של הבעל שנאסרו מחמתו

ואם רק א' מהן נבדק תולין השני בזכות למ"ד תולה לגמרי או בשוגג

אסורה לבועל [ר"ע - ונטמאה יתירא, ר' ישמעאל - ונטמאה] אפי' בהיא או הוא שוגג [לטמאה
בה - כטמאה], ולאחיו [דומיא דאחיו דבעל]

שוגגת מותרת לבעלה [לטמאה בה - תלוי בה]

הלכה ב' (כא: - כד.)

חזור לראש הדף
לר"ע (ומח' להל') שני עושה שלישי מן התורה [דרך אויר כלי - אשר בתוכו יטמא - לאחרים, וכ"ש דרך אוכלין שנגעו בשרץ] לשמואל בתרומה, לרב אף בחולין ע"י שני דאו' [תרומה נלמדת מטבול יום שמותר לחולין ועושה שלישי]

אבל לא ע"י שני דרבנן או לר' זעירא טבול יום [עד הערב וטהר - טהור לחולין]

לרב לכתחלה לא יערב תרומה בחולין שלישי, ולר' יוחנן מותר [דומיא דטבול יום שנגע בחולין]

לכו"ע לא יערב תרומה בקודש (שירי קרבן - לא יעשהו קודש) [הפסד תרומה אם יפסל]

אף לרבנן דר"ע "שלשי" בחולין אין לעשותו קודש [מעלה]

ר' אחא בשם ר' לעזר - לגי' ק"ע לוקין על אכילת מעשר שני שלישי [ככל מצותך וכו' לא ביערתי בטמא], לגי' פ"מ אין לוקין [אין שלישי בחולין [כמו מגע טבול יום]]

לר' אלעזר ור' יוסי אף ראשון אינו לוקה [לא אכלתי ולא ביערתי רק לשון ווידוי]

חולין שני עושה משקין תחלה [ק"ו מסתם ידים דרבנן],
ובספק אם המשקה נגע באוכל - טהור, חוץ מתרומה לר' יוסי בר"י

ספק אם נגע בשני - ספק דאורייתא טמא, ספק דרבנן טהור

מח' אם שאילת חגי לכהנים היתה אחרי שגזרו רביעי בקודש וענו שלא כראוי,
או לפני שגזר או ששאל על חמישי וענו כראוי

ר' אחא - ענו כראוי שאין היסט במת אבל טעו לומר שיש מדף (טומאה דרך מכסים רבים) למת

ר' יוסי - רביעי בקודש מדאו' [ק"ו ממחוסר כיפורים שמותר בתרומה ופוסל בקודש וכ"ש שלישי (ומשקה מטמאין אוכלין [יטמא - לאחרים]); והבשר אשר יגע (שני) בכל טמא (שלישי) לא יאכל (רביעי)]

לר' ישמעאל שלישי בתרומה בק"ו מטבול יום ורביעי בקודש בק"ו ממחוסר כיפורים,
לק"ע עיקרן הללמ"ס

טבול יום פוסל שלישי ולא לטמא רביעי

הלכה ג' (כד. - כד:)

חזור לראש הדף
לר"ע מגרש הלוים אלף אמה, ואלפיים תחום שבת

לר"א בריה"ג מגרש אלף שהוא רביע מאלפיים אמות שדות וכרמים -
לרב מגרש 250 לכל צד, לר' יצחק אלף לכל צד ולא לקרנות וסה"כ ל"ב אלף אמה שדות

מקדרין מדרון לתחום שבת [כר"ע דאינו נלמד מערי הלוים] ולא לערי הלוים ולעגלה ערופה

אין קוברין בערי הלוים [לבהמתם ולכל חייתם - ולא לקבורה]

הלכה ד' - ו' (כד: - כו.)

חזור לראש הדף
שירת הים - לר"ע כקורין הלל [לאמר] - לת"ק עונין כל פסוק, לר"א בריה"ג תמיד עונין אשירה,
לר' יוסי בר"ח משה מתחיל והם מסיימין כל פסוק

לר' נחמיה - כקורין שמע (אמרו הכל יחד)

עוללין ויונקין ולר"מ אף עוברין אמרו שירה; כשראו פגרי המצריים על שפת הים ביקשו לומר שירה ושרתה עליהן רוח הקודש [המעלם מים את רועה צאנו - כולם רועים];לאמר לדורות;
לא אמרו שירה בגאולת מצרים [תחלת גאולתן] ומרדכי ואסתר [בחו"ל, לא נגאלו מן המלכות]

לר' יהושע איוב עבד מאהבה, לר' יוחנן בן זכאי מיראה; עשה מאהבה (ולא לשנא המצות) ומיראה (ולא לבעט מיסורין); ז' פרושין הן וחביב מכולן פרוש אהבה כאברהם; אברהם עשה יצר רע טוב והפשיר יצרו עמו, אבל דוד לא היה יכול בו והרגו בלבבו; כשנידון ר"ע קרא ק"ש בעונתה ושמח;
את ה' אלקיך תירא - אותו ואת תורתו

מח' אם איוב בימי אברהם, יעקב (ודינה אשתו), שבטים, בירידה למצרים ובעלייתן מת, מעבדי פרעה הירא את דבר ה', בימי שופטים, מלכות שבא, כשדים, אחשורוש, מעולי גולה, מח' אם ישראל או גוי, לר"ל יסורין לא היו; מח' אם אליהוא זה בלעם או יצחק; משה כתב חומש ופ' בלק ובלעם ואיוב; איוב מוותר על המקללין אותו