גמ' מד: - מז.
גמ' מז. - מט:

גמ' מד: - מז.

חזור לראש הדף

מדידה ע"י ג' (ת"ק, ר"ש) / ה' (ר"י) מב"ד הגדול שבירושלים ולא ע"י שליח [ויצאו], אפי' בעליל [ומדדו]

לר"א בן יעקב - כל הסנהדרין ומלך וכה"ג [שופטיך]

אין עגלה ערופה: 1) בטמון [באדמה], 2) תלוי [נופל], 3) צף [בשדה]
וספק בב' חללים זה ע"ג זה אי מין במינו הוי צף, טמון

4) מפרפר [חלל], לר' אלעזר עורפין טמון, תלוי, צף, מפרפר

5) חנוק [חלל], 6) סמוך לגבול, לעיר שרובה עכו"ם [כי ימצא - פרט למצוי],

7) לירושלים [לרשתה - ואין נתחלקה לשבטים]

אין שכחה: 1) טמון לר"י [קצירך ושכחת - כקציר בגלוי] (וחכמים חולקים [בשדה]),

2) זה תחת זה לר"ש בן יהודה בשם ר"ש (ות"ק חולק) [מח' במין במינו, בר"י ורבנן],

3) עף לשדה חבירו [בשדך], 4) החזיק בו [בעי שכוח מעיקרו],

5) על גבי דבר אחר או זו על זו - ספק

שכח לקצור קמה הוי שכחה [בשדה, בשדך ושכחת]

נמצא סמוך לעיר שאין ב"ד מודדין לעיר שיש ב"ד הקרובה [זקני העיר]

לר"א נמצא מכוון בין ב' עיירות מביאין ב' עגלות [אפשר לצמצם - קרובה ואפי' קרובות]

מת מצוה קונה מקומו - ר"א - מוליכין הראש להגוף, ר"ע - גוף לראש

מודדין - ר"א - מטיבורו [עיקר חיותו], ר"ע - מחוטמו [עיקר חיותו], ר"א בן יעקב - מצוארו [מקום שנעשה חלל]

זקני העיר מביאין עגלה בת שנה שלא משכה בעול טפח (כמלא רוחב עול) (אבל עליית משא לבד כשר) או שאר עבודות [אשר לא עובד בה]

בעל מום כשר [אין בה (בפרה) מום]

ומורידין לנחל קשה/ישן (לכתחלה) ועורפין מאחוריה [עריפה עריפה מחטאת עוף] ורוחצין ידים במים שם [הערופה] ואומרים "ידינו וכו'" וכהנים אומרים "כפר וכו' עמך ישראל"

קדשים שנעבד בהן עבודה אפי' של איסור אפי' כשהן קדשים כשרים להקרבה [בה (דוקא עגלה)]

פרה, עגלה נפסלות בעול אפי' שלא בשעת עבודה (באקראי) ובשאר עבודות דוקא בשעת עבודה (לצורך)

רב יהודה אמר רב כתנא דפרה נפסלת בהנחת (עליית) משא לבד [אשר לא עלה עליה],
ויש תנא דוקא במשכה [עול עול מעגלה]

מקום עריפה אסור בעבודה בגוף הקרקע [ולא יזרע]

לר' יאשיה - אף לשעבר [אשר לא יעבד] ור' יונתן חולק [לא יעבד]

ר"מ - כופין ללות חבירו בדרך [שכרו אין שיעור]

רב לתלמיד - עד עיבורה של עיר (רש"י - בית החיצון), חבר - עד תחום שבת,
תלמיד לרב שאינו מובהק - עד פרסה, רבו מובהק - ג' פרסאות

לוז; לויה; אלישע גירה דובים, דחף גיחזי; יהושע בן פרחיה דחף ישו

גמ' מז. - מט:

חזור לראש הדף

נמצא הורג לפני עריפה - משנתינו - עגלה חולין, רש"י - ברייתא (תדב"ר ישמעאל) בכריתות - נאסרת משירדה לנחל איתן

אחר עריפה - תקבר במקומה [כיפרה ספיקה] וההורג חייב [כי אם בדם שופכה]

ע"א מכיר מי הכה - אין עורפין [לא נודע]

ע"א בהכחשה, אשה בהכחשה אם נודע הרוצח - בזאח"ז אין עורפין [הרי כאן שנים],
בב"א עורפין (עי' לא:)

ר"ע - סנהדרין ראו ולא מכירין אותו - אין עורפין [ועינינו לא ראו]

משרבו רוצחין בטלה עריפה [רש"י - דמכירין בהרגיל להרוג]

ריב"ז הפסיק מים המרים משרבו מנאפים [מנוקה מעון - אפי' בנים ובנותיו אפי' פנויה]

משרבו וכו'

ר' יוחנן כה"ג ביטל וידוי מעשר [תקנו מע"ר לכהנים ושוב אינו מתודה אשאר הואיל ופתח בו הכתוב תחלה], תיקן לעשר דמאי (ונותן תרומת מעשר לכהן [רש"י - במיתה ולכן לא יעכב אצלו למכור], ותיקן טבעות בקרקע לשחיטה [שלא יביא למום, טריפות]

שמיר - ר"י ורבי - לאבני מקדש, ר' נחמי' - לפיתוחי חותם

איסור עטרות חתנים - רב - רק על אבן מלח, שמואל - אף על הדס ווורד, לוי - אף על קנים

איסור עטרות כלות - עיר של זהב, אבל כיפה של צמר לבן מותר

איסור חופת חתנים - כיפת טלית שָני מוזהבות אבל בכיפת מעגלי עץ יכול לתלות זהב

התירו יוונית ולספר קומי לקרובים למלכות

משבטלה סנהדרין בטל השיר; משחרב ביהמ"ק וכו'; חסיד ועניו: הלל ושמואל הקטן ור"י בן בבא; דב"ת בין ת"ח, תורה בעוני; משמֵת... בטל וכו'; בעקבות משיחא

הדרן עלך מסכת סוטה

עוד חומר לימוד
למסכת סוטה