הלכה א' (לח: - מ:)
הלכה ב' (מ: - מב.)

הלכה א' (לח: - מ:)

חזור לראש הדף

ספק איזה נזיר נטמא - כשכלה זמן נזירותם מביאין קרבנות טומאה וטהרה בשותפות ומתנֶה, ואחרי ל' קרבן טהרה ומתנֶה

ע"א נאמן שנטמא ושנזר כשאינו מכחיש

לר"מ שני עדים נאמנים אפי' מכחישן, לר"י הוא נאמן,
לחכמים נאמן רק כשיכול לתרץ דיבורו (לא אכלתי/נכנסתי שוגג אלא מזיד)
חוץ מטומאה [אטו נזיר שחייב אף במזיד [בפתע פתאום]

יכול לתרץ בשפחה חרופה שהיערתי ולא גמרתי, בעלתי באונס ע"י כשפים,
התניתי לכשאטמא תפקע נזירותי

לא מהני תנאי בשבועות

ע"א נאמן בעיקר עדות (חלב הוא, נזיר הוא, אסורה לבעלה),
ואינו נאמן שהתריתי ועבר עבירה להלקותו

ספק איזה נזיר נטמא ומת או נטמא אחד מהן -

לר' יהושע יבקש אחר לידור בנזיר על תנאי או מיד או לאחר ל' (וממ"נ לא ילקה על יין)
ויביא קרבן טהרה וחטאת עוף מספק אחרי ל' וקרבן טהרה אחרי ס'

לבן זומא וחכמים מביא אחר ז' חטאת עוף מספק ומתנֶה על עולת בהמה לחובה או לנדבה, ואחר ל' עוד עולה ומתנֶה ושאר קרבנות טהרה

התרה על מלאכה בשני יו"ט של גלויות או על יין בשני ספק נזירות כאחד -
לר' יוחנן לוקה, לר"ל הוי התראת ספק

לוקה על יין טומאה ותגלחת אחר מלאת לפני קרבנותיו [כל ימי נזרו]

ספק אם יחיד נטמא בספק רה"י - לר' הושעיה מגלח אחר ז' ועושה פסח שני [כודאי],

לר' יוחנן אינו מגלח [כמו דאין קרבן על ביאת מקדש] ובפסח ילך לדרך רחוקה [מספק]

ציבור שנטמא בספק רה"י - לר' יוחנן הספקים יעשו פסח בכלי טהור והטמאים ודאי לא יעשו כלל (לק"ע מס' פסחים - יעשו לעצמן),
לר' הושעיה - הטמאים יעשו פסח ראשון ולא הספיקים

ערל יכול להזות ולקבל הזאה

הלכה ב' (מ: - מב.)

חזור לראש הדף

נזיר שמסתפק אם נטמא במת וגם ספק לכהן אם מצורע הוחלט - אחר ל' מביא עולה ומתנֶה לחובה/לנדבה וחטאת עוף מספק ושוחט ציפור על מים חיים וקוברה ומגלח כמצורע
[כר' יוחנן דאין השחתה כשמגלח מלמעלה למטה; ק"ע - השחתת כל הראש והזקן לאו השחתה], ואחר ס' מביא ומתנה על עולה וחטאת עוף (משכתב נכסיו לאחר ונעשה עני) ומגלח כמצורע, וביום ס"א מביא אשם ולוגו ומתנֶה לאשם/לשלמי נדבה (לר"ש) ומותר בקדשים, ואחר צ' מתנה על עולה וחטאת עוף ומגלח לנזירות, ואחר ק"כ מביא עולה על תנאי וקרבנותיו ומגלח

לחכמים דבן זומא ודר"ש אין תקנה לאשם [מביאו לבית הפסול] ולכן אין הנזיר מגלח [וגלח הנזיר פתח אוהל מועד - הראוי לבא]

לר' יוחנן שערו שגילח אסור, לר"ל מותר - לר' ירמיה אם נזירותו קדם לצרעתו לכו"ע אסור [נאסר כשמנה נזירותו]

מגלח לצרעתו ואח"כ לנזירותו

נזיר שנטמא והוחלט ודאי - שותה יין ביום מ"ה [תער דמצורע סותר לנזיר טמא ז' ימים]

עוד חומר לימוד
למסכת נזיר