הלכה א' - ב' (לה: - לז:)
הלכה ג' - ד' (לז: - לח:)
הלכה ה' - ח' (לח: - לט.)
הלכה ט' - י"א (לט. - לט:)
הלכה י"ב (לט: - מ.)

הלכה א' - ב' (לה: - לז:)

חזור לראש הדף

הפרה רק בעינוי נפש ובינו לבינה (להפר לעצמו) ואף לאב [הוקש לבעל]

לר"ל ור' יוסי אין הפרה או התרה לשבועה, ור' יוחנן חולק

עינוי נפש: לרבנן רחיצה וקישוט, לר' יוסי - לר' זעירא רק קונם פירות העולם ולר' הילא אף קישוט

לרבנן הפרת בינו לבינה לזמן שהיא עמו, לר' יוסי ור' יוחנן בן נורי לעולם

נ"מ בקונם הנאת גופי עליך אם ארחץ לכשאצא מרשותך -
לרבנן הוי עינוי נפש ויפר, לר' יוסי לכשתצא אינו בינו לבינה ואינו מפיר

או נ"מ באם ארחץ/אתקשט היום לא ארחץ לעולם - לפ"מ לר' יוסי חד יומא לאו ניוול

שימוש מעיין העיר - שתיית בני העיר > לר' יוסי כביסתן [חיי נפש (ולא רחיצתן)] >
שתיית אחרים [תהיינה הערים האלה - ואח"כ מגרשיה סביבותיה] > בהמתן

קונם פירות מדינה זו - יביא ממדינה אחרת

קונם פירות העולם - מותרת בפירות בסידקי (ק"ע - באוצר טמון [כוונתה לנראין], פ"מ - ברשות הרבים לפניהם [דלא דאמרה "אלו"])

נדרה ממין שאינו במדינתה הוי עינוי נפש [שמא יביאו]

נדרה מחתיכה רעה ויש יפה - לחברייא הוי עינוי נפש שלה [אם לא תסגי],
לר' זעירא ור' הילא עינוי נפש שלו (בינו לבינה) [היא אוכלת כל היפה]

נדרה מאדם אחד - לרבנן יפר [שמא תצטרך לו],
לר' יוסי אינו מפר אלא בודאי עינוי - חנווני שמקיפו או שנותן לו סחורה טובה

הלכה ג' - ד' (לז: - לח:)

חזור לראש הדף

נדרה הנאה מבריות - לר' יוסי אינו מפר [מותרת משל בעלה [לאו בכלל בריות] ומתנת עניים [עזיבה]
(ולא מעשר עני [נתינת בעלים])]

לר' יוסי בן חנינא טובת הנאה ממון [לו יהיה],
אבל אסור לכהן לתת [נראה כמסייע בבית הגרנות; מדאו' - לא יחללו קדשי בנ"י]

לר' יוחנן לאו ממון [לו יהיה = יתנם למי שירצה; נראה כמוכר]
אלא שמותר לישראל לשלם שיתן כולו לנכדו כהן כשבלאו הכי היה נותן לו מחצה

המדיר כל כהנים ולוים יטלו בעל כרחו - לר' יוסי ב"ח בשאינו רוצה ליתן כלל

המקדיש מעשה ידי אשתו - עושה ואוכלת, והמוֹתר לר"מ הקדש ולר' יוחנן הסנדלר חולין

לר"ל מח' במעלה לה מזונות ולא מעה - לר"מ מע"י תחת מעה, ומוֹתר תחת מזונות,
ולר"י הסנדלר המוֹתר לעולם שלה (ור' יוחנן חולק)

לר' יוחנן באינו מעלה מזונות ומח' בהותירה לאחר מיתתה אם מקדיש דבר שלא בא לעולם

הדירה את בעלה - לת"ק א"צ להפר [משועבדת במעלה מזונות],

לר"ע יפר [שמא יהנה מהעדפה - כר"י הסנדלר שזה שלה לר"ל, באסרה מלעשות מוֹתר לר' יוחנן]

לר' יוחנן בן נורי יפר [לכשיגרשנה - ולא תקניטתו] (אבל יכולה ליזהר שלא תעדיף)]

הלכה ה' - ח' (לח: - לט.)

חזור לראש הדף

צריך כוונה להפר (פ"מ - או לקיים) לאיזה אשה ולאיזה נדר

למשנתנו קיום או שתיקה למקצת נדר - כולו קיים [יקימנו - ממנו],
הפר במקצת אינו מופר [יפרנו - כולו], ותלוי במח' ד' תנאים

קונם תאנה שאיני טועמת ועוד ענב לאחר ל' -
לר"ע הוי נדר א' [בתר שעה שנודר], לר' ישמעאל ב' נדרים [בתר שעת חלות]

אינו יודע שיכול להפר - יפר ביום שנודע,

אינו יודע שזה נדר - לר"מ לא יפר [היה לו להפר והוא רוצה עילה לגרש נדרנית], לחכמים יפר

המודר מחתנו יתן לבתו ע"מ שאין לבעלך ולך רשות בו [כר"מ דידה כידו], אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך

הלכה ט' - י"א (לט. - לט:)

חזור לראש הדף

לר"ע רק בעלה שבשעת נדרה מפר [אלמנה וגרושה וכו' יקום עליה], לר' ישמעאל בשעת חלות

נדרה נתגרשה והחזירה ואח"כ שמע אינו מפר

הריני נזירה לאחר ל' ושמע בעלה וגירשה והחזירה - לק"ע מודה ר' ישמעאל דיפר, לפ"מ ספק

יתומה, יתומה בחיי האב, בוגרת, ולר"י אף קטנה משנכנסה לחופה - נדריהן קיימין

נודרת מאביה אם היא עושה לבעלה - לר' נתן לא יפר [לפ"מ - דעדיין לא חל]

לחכמים יפר [חברייא - עינוי נפש שלו (גנאי שנאסרת על ידו); לר' זעירא ור' הילא עינוי נפש שלה (לק"ע בינו ובינה)]

הלכה י"ב (לט: - מ.)

חזור לראש הדף

משנה אחרונה - מחשש שקר חזרו לומר:

1) שאשת כהן אינה נאמנת שנאנסה ומותרת בתרומה אם באת לאסור עצמה [לאו כל כמינה להפסידו] ואסורה בתרומה אם חשבה להתיר עצמה,

2) האומרת שמים ביני לבניך (אינו משמש) יעשו סעודה להתפייס,

3) האומרת נטולה אני מיהודים יפר חלקו וכשנתגרשה אסורה ליהודים,
ואם לא הפר אין לה כתובה

נדרה בנזיר ושמע ולא הפר - לר"מ ור"י אם אי אפשי בנזירה יתן כתובה [הוא גרם] (אבל בנטולה אני מיהודים היא גרמה [אין מצוה ולמה נדרה]),

ור' יוסי ור"ש חולקין [היא גרמה] (ושאני נטולה מיהודים למשנה ראשונה דהו"ל להפר)

הדרן עלך מסכת נדרים

עוד חומר לימוד
למסכת נדרים