הלכה א' (כה: - כו:)
הלכה ב' - ג' (כו: - כז.)
הלכה ד' - ו' (כז. - כח.)
הלכה ז' - ט' (כח. - כח:)

הלכה א' (כה: - כו:)

חזור לראש הדף

היום = עד שתחשך, שבת/שבוע זו = גם שבת/שביעית, חודש זה = עד כ"ט,

יום /שבוע אחד = מעת לעת [מח' אי כמ"ד נדרים כלשון תורה או אף לשון בנ"א כן]

השנה = עד תשרי אף בשנה מעוברת

אסור להתענות בשבת עד ו' שעות [עד חצות כתענית]

מתענין שעות אפי' כבר אכל היום

נדר להתענות יום אחד ואכל ובלע כזית - איבד תעניתו, נדר יום זה - לא יאכל עוד

טועם ופולט - א"צ ברכה, אינו גזל (בשלא נמאס), מותר בדמאי, לא איבד תעניתו

נדר כתענית ציבור - אסור לאכול בלילה

נדר להתענות לזמן - בשבת ויו"ט אוכל ולוקה מכת מרדות,

ימי מגילת תענית לפני שבטלה וחנוכה ופורים מח' אם מתענה ואינו משלים או אוכל ולוקה

ר' יונתן צם ערב ר"ה, ר' אבון ערב סוכות וי"ג ערב שבת, ר' זעירא 300/900 צומות

הלכה ב' - ג' (כו: - כז.)

חזור לראש הדף

עד הפסח = עד שיגיע, עד שיהא = עד שיצא, משא"כ באין זמנו קבוע

עד לפני = שיגיע לר"מ [אינו מעייל לספיקא], שיצא לר' יוסי [שיפנה] -
לר' יוחנן וברייתא איפוך,
לר' אבין בפסח לכו"ע מותר [ק"ע - דחייב לשתות יין, פ"מ - "לפני"] ומח' בפרוס הפסח

קבע זמן למשתה בנו - ספק אי כזמנו קבוע או לא [יכול לדחותו]

הלכה ד' - ו' (כז. - כח.)

חזור לראש הדף

עד הקיץ = שמכניסים הרבה תאנים בסלים, עד שיעבור = משיקפלו המחצלאות,
עד הקציר - לפי מקום שנדר

אין מקום בא"י שעושה משא צימוקין

עד הגשמים = רביעה שנייה, וגם תרד גשם לת"ק דרשב"ג, לפ"מ לר' יוסי רק בדבר התלוי בגשמים צריך שגם תרד, עד הגשם = רביעה ראשונה לק"ע/שלישית לפ"מ

עד שיפסקו = שיצא ניסן לר"מ, שיעבור פסח לר"י

הרי עלי עץ - ספק אי ב' גזירים או גזיר א', לפ"מ אחד

הנודר לשנה ואח"כ נתעברה מותר בחודש העיבור משא"כ המשכיר לשנה ונתעברה - לשוכר

סתם אדר = אדר ראשון, וכותבין בשני אדר תניין (ר"י - "אדר ת' ")

לפ"מ המשכיר עד אדר ב' - בכבר עיברו יחלוקו, עברה אח"כ - למשכיר

הלכה ז' - ט' (כח. - כח:)

חזור לראש הדף

ר"י - קונם יין עד שיהא פסח = ליל פסח [נתכוון עד שדרך לשתות], וכן בשר עד ערב יו"כ,
ולר' יוסי שום עד ליל שבת

נדר על תנאי - לחכמים יכול המודר לומר זהו כבודי [בסתם אומרים שגם המדיר כיוון לכבוד המודר] ור"מ חולק אא"כ פירש המדיר כן

לחכמים יכול המדיר לומר כאילו התקבלתי (רציתי לבדוק מה בלבך) [רשב"ג כשאין העיכוב ממנו כאילו נתקיים; לכו"ע - כפתח לנדרו] ור"מ חולק

לר"י המדיר אשה שמגרש או שמפצירין לו לשאת - כוונתו לאישות

מסרב שיאכל עמו ונדר מביתו מותר [נתכוון לאכילה] (לק"ע מותר לאכול [לא הוציא מאכל פיו], לפ"מ כוונתו לאותו סעודה)

עוד חומר לימוד
למסכת נדרים