הלכה א' - ב' (יז. - יח.)
הלכה ג' (יח. - יח:)
הלכה ד' - ה' (יח: - יט.)
הלכה ו' (יט:)

הלכה א' - ב' (יז. - יח.)

חזור לראש הדף

שותפין בחצר שאין בו דין חלוקה -

לר"א בן יעקב המודר יכול לומר שבתוך שלך אני נכנס [יש ברירה (רידב"ז - דנשתתפו אדעתא דהכי ולא חשיב וויתור)] אא"כ מכר חֶלקו, ק"ע - או חָלקו ע"מ שכ"א יכנס לשל חבירו,

לרבנן אסור [כל טפח של שניהן] אא"כ עשו מחיצה

לכו"ע ויתור אסרו למודר הנאה (לק"ע ספק אולי לראב"י מותר) ואסור להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנגולין בחצר

העמיד תנור או גידל תרנגולין ולא מיחה הוי חזקה בחצר שאינה שלו, ולא בחצר השותפין
אבל בנה קירוי המועיל על גביו הוי חזקה

אין שותפין יכולין לעכב כביסה דנשים בחצר [כבוד בנות ישראל]

ומותר (לק"ע לנשים, לפ"מ לאנשים) רק בד' אמות לפני ביתו ואין המים יורד לפני בית השותף

אמר לשותפו צבוֹר פירותיך לתוך החצר ואקנה - קונה, אבל לא בצבורין ועומדין

שותפין חייבין בנזקי זה מזה בחצר

אמר לשותף הנאתי עליך - כופין המדיר למכור חלקו בחצר, הנאתך עלי - לראב"י יכול להכנס

במדיר אחד מן השוק אין כופין למכור אא"כ רגיל להדיר

הלכה ג' (יח. - יח:)

חזור לראש הדף

המודר מחבירו לא יכול להכנס למרחץ המושכר כשיש לחבירו רווחים לשליש ולרביע

קונם ביתך - מת או מכר מותר, בית זה - אסור, ביתך זה - לרא"ש ספק, לר"ן אסור

לפ"מ קונם בית זה - אסור אפי' חזר ובנאו, לגי' ק"ע מותר

קונם שאת נהנה לי מנכסי - כשמת מותר, זה/אלו - אסור, בחיי ובמותי - אסור [כמו זה]

הלכה ד' - ה' (יח: - יט.)

חזור לראש הדף

אסר נכסיו על חבירו ועל חכם שיתיר -

לר' ישמעאל דהולכין בתר חלות צריך לישאל על שניהם [חלין זה אחר זה],

לר"ע דהולכין בתר אמירה נדר שבטל מקצתו בטל כולו [אמירה אחת]

לפ"מ להיפך [כב' אמירות, נדר ב' חל כשבטל נדר א' והוי כנדר אחד]

יושב העיר = ל' יום, בן העיר = י"ב חודש

המדיר בני העיר - ב' לשונות אם חכם מהעיר מתיר

אין היתר לנדר של רבים או נדר ברבים

נודר הנאה מחבירו בפניו - נשאל בפניו [שיתבייש (כר"י בן בתירה בוידוי); חשד שעובר]

מח' אם צריך לפרוט הנדר לחכם

הריני עליך ואת עלי חרם - אסורים בדבר של העיר (רחבה שאין דרך רבים מפסקתן, ביהכנ"ס, ספרים) [שותפות] עד שכתב חלקו בהם לנשיא (לחכמים ע"י זכייה, לר"י כתיבה), או להדיוט ע"י זכייה, ומותרין בהפקר (עזרות, באר בדרך) ובגליל [ר"י - אבותם כתבו לנשיא]

אי אפשר לקדש אשה בס"ת של רבים (בחלקו) [רידב"ז - אין הנאה, שירי קרבן - בעי שומא]
או של יחיד [שירי קרבן - דאסור למכרה, רידב"ז - בגזולה]

הלכה ו' (יט:)

חזור לראש הדף

מתנת בית חורון שנתן בהערמה להתיר המודר, והמקבל לא יכול להקדיש, אינה מתנה

יכול לתת מתנה ע"מ שלא יקדישנה

הלל אמר על ר' יוחנן בן זכאי שהוא אב לחכמה ואב לדורות, להנחיל אוהבי יש וכו';
אביו הדיר יונתן בן עוזיאל וכתב נכסיו לשמאי

עוד חומר לימוד
למסכת נדרים