הלכה א' (סט: - עא.)
הלכה ב' (עא. - עב:)
הלכה ה' (עב:)
הלכה ו' (עג. - עג:)
הלכה ז' (עג: - עד.)
הלכה ח' - י"ג (עד. - עד:)
הלכה י"ד (עד: - עה:)
הלכה א' (סט: - עא.)

חזור לראש הדף
לב"ש אין מיאון לנשואה - לר' אבין אפי' בדיעבד [בעילותיו זנות למפרע],
לרב חסדא לכתחלה (וספק בנשואה שלא נבעלה וארוסה שנבעלה)

לב"ה ממאנת [נישואיה מדרבנן והם אמרו שתמאן]

לב"ש אין מיאון ביבם [נפלה על כרחה]

לב"ה ממאנת [ק"ו - דאתי מחמת הראשון] ועוקר נישואי ראשון למפרע
וצרת ערוה מתייבמת - לר' אבודימי רק כשיש גם יבם אחר

באומרת אי אפשי בנשואין סתם - לר' יוחנן עוקרת אף הראשון, לרב ור"ל רק דיבם

לאסי ור' הושעיה מח' בב' יבמין ועשה א' מאמר - 1) ואומרת אי אפשי בך [מח' אם יש מיאון לחצי זיקה], 2) בהשיאה אביה לבעל וא"א למאן בו

צרת ערוה שהיא אילונית מן האירוסין מתייבמת [מקח טעות],
מן הנישואין פטורה [הכיר בה; צרת אשת אח שלא במקום מצוה]

יתומה בחיי אביה (נתגרשה מנישואי אביה) שניסת ממאנת

לר' ישמעאל בנים אינן כסימנין וממאנת, לתנא דמתני' אין קטנה יולדת

לב"ש מיאון רק בפניו לכתחלה ובבית דין

הידבק בחליצה בהיתר נדרים ובהבאת שלום, וברח ממיאונין ומלהיות ערב ובעל פקדון

לב"ש אחרי מיאון ממתנת עד שתגדיל מליארס או תינשא מיד ובדיעבד מיאון שני מהני

תלך אמי ותנשא לו = מיאון

יש קול לנשואה ולא לארוסה

הלכה ב' (עא. - עב:)

חזור לראש הדף
א"צ מיאון: השיאוה שלא מדעתה (עשו חופה ולא מזכירין לה שתינשא לבעל),

לר' חנניה בן אנטיגנוס - אינה יכולה לשמור קידושיה (וחכמים מקילין לק"ע, מחמירין לפ"מ)

נישואי קטנה - לר"א לאו כאשתו אלא צריכה מיאון,

לר' יהושע כאשתו לכל דבר אלא שיוצאת במיאון, ולר' יוחנן אינו מפר [נדריה דאורייתא]

ספק אם יש לה קנס אחר מיאון - לר"א ממנו, לר' יהושע מאחר

ספק אם מיאונה מבטל גיטה ומותרת לכהן אף לר' יהושע

ע"י מיאון אינה חוזרת לאכול תרומה מכח בעלה הראשון כהן [אין לה מזונות ממנו דאינה בביתו]

וספק במיאנה בחלל או ממזר אם חוזרת לתרומת בית אביה

קטן מופלא סמוך לאיש: לר"י תורם (לרב כהנא תרומה בזה"ז דרבנן), לר"מ אינו תורם [ולא תשאו עליו חטא - ואינו בנשיאת עון; ונחשב לכם - ואין מחשבתו מועלת],

לרב כהנא אינו מקדיש, לר' יוחנן ולר"ל מקדיש נדבות וספק אם אף לזיבתו וצרעתו [לאו בר חיובא], לגי' פ"מ אינו נעשה שליח להפריש של אחרים [כתרומה]
ומביא ביכורים לרבנן [כקדשים] ולא לר"י [כתרומה]
וספק אם מביא חגיגה ופסח [משנהו לשלמים]
ואינו מקדיש מעשר בהמה או תמורה [מעשרותיכם - הוקשו זל"ז]

גוי: מהני מחשבתו להכשיר זרעים בניחותא במים או לתרום,

לגי' ק"ע אינו מפריש קרבן בשביל ישראל [כבתרומה],
ומביא ביכורים לר"י [כתרומה] ולא לרבנן [כקדשים חובה]
וספק אם מקדיש בהמה לחגיגה ופסח [משנהו לשלמים לאחר זמנו]
ולר"מ מביא מעשר בהמה ועושה תמורה [מעשרותיכם - הוקשו זל"ז]
ור"ש חולק [אין תרומתו תרומה]

ר' יוחנן - הנהנה מדבר הנדור אינו לוקה

הלכה ה' (עב:)

חזור לראש הדף
לא מיאנה - הרי היא כאשתו

נתן גט לקידושי קטנה - אסורים בקרובים, ולכהן (לגי' ק"ע רק חומרא)
מיאנה - מותרים בקרובים ולכהן

אין איסור מחזיר גרושתו כשיצאה מנישואין האחרון במיאון [מגלה דקטנה היא ובטלה לגיטא]

הלכה ו' (עג. - עג:)

חזור לראש הדף
גירשה והחזירה ומת - לר"א אסורה ליבם [עמדה באיסור גרושת אחיו שעה אחת]
ומודים חכמים בגירש קטנה שהשיאה אביה והחזירה בקטנותה [חזרתה רק דרבנן]

וצרתה (לק"ע לר"א, לרשב"א ורמב"ן של הקטנה לחכמים) מותרת לר"ל ור' לעזר [בהצד שהיא גרושת אחיו אינה צרתה]
ואסורה לרב ור' יוחנן [הצד איסור אוסרת הראשונה משום ערוה והיא צרת ערוה]

הלכה ז' (עג: - עד.)

חזור לראש הדף
אחים נשואין לאחיות קטנות או חרשות - תצא משום אחות אשה [קנינם שוים],

א' קטנה וא' חרשת - מגרש אשתו ותחלוץ הקטנה כשתגדיל [כר"מ דאין חולצין קטנה]
אבל לחרשת שנפלה אין תיקון אא"כ עבר ובא עליה - מגרשה

נשא קטנה ונעשית אחות זקוקתו - לר"א מלמדה שתמאן ומייבם

לר"ג ימתין שתגדיל ותבעל, ולר' לעזר ור' יוחנן די שתיארס ופוטרת

לר' יהושע אם אינה ממאנת ואינו רוצה להמתין -
מגרשה [יתרחק ממיאונין] וחולץ [אחות גרושתו]

לרידב"ז ר' יודן מקשה דאף ייבם [רק גירש צד הקנוי]

הלכה ח' - י"ג (עד. - עד:)

חזור לראש הדף
נשוי לקטנה וחרשת - רב - כונס החרשת ומגרשה [חליצת קטנה פוסלתה, ולא מצינו א' חולצת וא' מתייבמת] ותחלוץ הקטנה כשתגדיל [דלמא א' קנויה ואינה קנויה וא' קנויה ומשויירת]
בא על הקטנה ואח"כ על החרשת לא פסל הקטנה (גי' בירושלמי),
על החרשת ואח"כ הקטנה - פסל החרשת [שמא קנויה ומשויירת וקטנה קנויה לגמרי]

לגדולה וקטנה/חרשת - ביאת הקטנה/חרשת פוסלת הגדולה
וצריכה חליצה ואף אם בא אח"כ על הגדולה פסל הקטנה/חרשת
לר' לעזר מלמדין שתמאן בדיעבד שבאו על שניהם

הלכה י"ד (עד: - עה:)

חזור לראש הדף
יבם קטן שבא על יבמה - תגדלנו, לר"מ ביאה אסורה [שהא ימצא קטן סריס או קטנה אילונית]

יבמה נאמנת שלא נבעלתי עד ל' יום לר"מ [מעמיד עצמו] או כשהבעל מודה אף לאחר שנה - ואם נתן גט מסתמא היה לזיקתה, וכופין לחלוץ

אבל אין נאמנים לגבי צרתה וולדה

ואינה נאמנת לאחר ל' [חזקה בעל] וגט מסתמא היה לאישות ומבקשין לחלוץ

נודרת מיבם בחיי בעלה ולא נתכוונה שימות - כופין לחלוץ, ובלא"ה מבקשין שיחלוץ

טענת בתולים כשלא יודעים אימתי בעל - לר"מ עד ל' יום, לחכמים מיד [מח' אם מעמיד עצמו]

אמר בעלתי וחזר ואמר לא בעלתי - צריכה אף גט

אמר בעלתי והיא אומרת לא - ספק אם יורש נכסי אחיו כיבם,

נבעלתי והוא אומר לא - ספק אם יורש אותה