גמ' יא: - טז.
גמ' טז: - יח.
גמ' יח: - כ:
גמ' יא: - טז.

חזור לראש הדף
אין דורשין: בסתרי עריות (רש"י - שאינן מפורשות) לג' [חד שקיל וטרי עם רבו, וב' בהדי הדדי ולא שמעו ויורו היתר דנפיש יצרו אפי' שלא בפניו]

ב) במע"ב (ר"ת - שם מ"ב) לב' [כי שאל נא לימים ראשונים - ואין שנים שואלין] ולא ישאל מה למעלה, למטה (מרקיע), לפנים ולאחור (לרש"י - חוץ למחיצת הרקיע) [שאל... ולמקצה השמים עד קצה השמים]

ג) במרכבה לא' אא"כ חכם ומביןמדעתו (רש"י - שלא יצטרך לשאול דלאו אורח ארעא לפרושא בהדיא) ומוסרין ראשי פרקים לאב"ד ולבו דואג בקרבו

כשסרח אדה"ר מיעטו; י' דברים נבראו יום ראשון;

תהו = קו ירוק שמקיף כה"ע, בהו = אבנים המפולמות (לח) המשוקעות בתהום שמהן יוצאין מים; אור שגנזו לצדיקים;

העולם נברא בחכמה, תבונה, דעת, כח, גערה, גבורה, צדק, משפט, חסד, רחמים;

אמרתי לעולם די

ב"ש, ר"ע - שמים נבראו תחלה [כסא ואח"כ שרפרף]
ב"ה - ארץ [בית ואח"כ עלייה]
חכמים - כאחת נבראו - ברא שמים תחלה, ונטה ארץ תחלה

מח' בעמודי עולם - חכמים - י"ב, י"א - ז', ר"א בן שמוע - א' ("צדיק")

רקיעים: רב יהודה - ב' (שמים ושמי השמים)

ר"ל - ז' - וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות - וחשך וענן וערפל מקיפין אותו (בבתי בראי)
דוד הוריד ברד שלג קיטור ורוח סערה ממכון לארץ
רב אחא - עוד רקיע למעלה מראשי החיות - כעין הקרח הנורא, ומכאן ואילך אין רשות לדבר
ר' יוחנן בן זכאי - בת קול - כסא הכבוד למעלה מקרני החיות

חוט של חסד לעוסק בתורה בלילה, בעוה"ז; גחלי רתמים להפוסק

מעשה מרכבה עד - וארא בתרא (רבי) \ החשמל (ר' יצחק) גמרינן\ראשי פרקים,

מכאן עד ויאמר אלי בן אדם ראשי פרקים\לחכם ומבין מדעתו

מעשה מרכבה; יחזקאל כבן כפר וישעי' כבן כרך שראה המלך;

יחזקאל ביקש רחמים והפך שור לכרוב [אין קטיגור נעשה סניגור];

כשאין ביהמ"ק כביכול נתמעטו כנפי החיות ופמליא של מעלה; נהר דינור; אשר קומטו;

י"ח קללות דישעי' עד ירהבו הנער בזקן ולא פסקו בעלי אמנה בדב"ת;

ר' אלעזר בן ערך נאה דורש (במרכבה) ונאה מקיים; ר' יהושע ור"ע וחנניא בן חכינאי דרשו במרכבה;

נכנסו לפרדס - בן עזאי מת, בן זומא נפגע, אחר קיצץ בנטיעות, ר"ע יצא בשלום

אסור לסרס אפי' כלב [ובארצכם לא תעשו - כל שבארצכם]

בתולה שעיברה מותרת לכה"ג דחיישינן לאמבטי (אבל הטייה לא שכיח)

אחר ור"מ, ר"מ הביאו לגיהנם ור' יוחנן לעוה"ב, ר"מ אכל תחלא ושדא שיחלא, תוכו אכל קליפתו זרק; שדים כמלאכים ואדם, אדם כמלאכים ובהמה;

אינו חס על כבוד קונו = מסתכל בקשת, עבירה בסתר כשמצי לכוף יצרו;

מסתכל בקשת, נשיא, כהנים בביהמ"ק - עיניו כהות;

ביתו, נשמתו, מלאכים המלוין, אבריו מעידין בו

רש"י יב. - טז.

מה שהיה קודם לבריאה הוא עכשיו חוץ למחיצתו

וילון נכנס שחרית - לרש"י - לתיקו ולא מכסה השמש

יצרו מתגבר ילך למקום אחר וילבש שחורין - לרש"י - שמא יקל יצרו וגם אם יחטא אין נותן לב

איסור הסתכלות בברכת כהנים אף בגבולים - לרש"י - משום שכינה על ידיהם

גמ' טז: - יח.

חזור לראש הדף
יוסי בן יועזר, יהושע בן פרחי', יהודה בן טבאי, שמעי', הלל - נשיאים

יוסף בן יוחנן, ניתאי הארבלי, שמעון בן שטח, אבטליון, מנחם, שמאי - אב ב"ד
לחכמים דר"מ - שמעון בן שטח נשיא, ויהודה ב"ט אב"ד

אין אב"ד מורה בפני נשיא

מח' (הראשונה) אם סומכין על שלמי חובה (הלל) -

ר' יוחנן - ביו"ט משום שבות (בכל כחו = משתמש)

גמ' ביצה - ר' יוסי - אם צריך תיכף לסמיכה שחיטה, ר' יוסי בר"י - אם צריך לסמוך כלל

ר"פ - סמיכה על ראש בהמה הו"ל משתמש בצדדין, רב אשי - שוה בגובה לגבה וכגבה דמי

ביו"ט - ב"ש - מביאין שלמים [אכילת הדיוט] בלי סמיכה, ולא עולות [לכם ולא לגבוה]
ב"ה - מביאין שלמים ועולות וסומכין

ב"ש - יום טבוח ראייה (רש"י - וחגיגה) ביום א' כשעצרת בע"ש
ב"ה - א"צ אלא כשעצרת בשבת [קריבין ביו"ט ולא בשבת]

תשלומין לעצרת כל ז' [היקש בחג המצות ובחג השבועות, ר"ח יום א' כמנוייה וכן עצרת שבוע דמימני שבועי, וקראתם - ובקצרכם - חג ומותר בקצירה, לר"ל - וחג הקציר - חג שקוצר]

איסור מלאכה בחוה"מ [את חג המצות תשמור שבעת ימים, ק"ו מיום א' וז' דחוה"מ יש קדושה לפניהן ולאחריהן, כל מלאכת עבודה לא תעשו, אלה מועדי ה' מקראי קודש, היקש ששת ימים תאכל וביום השביעי עצרת - עצור מכל מלאכה - ומסרן הכתוב לחכמים] (לרש"י - מדאו')

רש"י יז.

יום טבוח ביום א' דמותר בהספד ותענית מפני הצדוקין - לרש"י - אין כה"ג מתלבש בבגדי הדיוט הנאים

שמ"ע רגל בפנ"ע - לרש"י - שם בפנ"ע, ברכה בפנ"ע - לרש"י - ברכת המלך

גמ' יח: - כ:

חזור לראש הדף
לר"מ א"צ נט"י למעשר שני ולחולין, לחכמים - למעשר ולא לחולין
(מח' בנגיעה אבל אכילה לכו"ע צריך אף לחולין; מח' באכילת פירות אבל בנגיעה לכו"ע א"צ, ובלחם לכו"ע צריך אף לחולין)

נטילת/טבילת ידים לחולין א"צ כוונה, למע"ש בעי כוונה

מטבילין בראשי גל שנתלש עם מ' סאה (רש"י - כשמגיע לארץ), ולא בכיפין [טבילה באויר]

חולין - מע"ש - תרומה - קודש (צריך טבילת ידים) - מי חטאת (צריך טבילת כל גופו)

טבל בכוונת א' מהן לא מהני לדרגות שעל גביו

בגדי השומר טהרתו לא' מהן הם מדרס לדרגות שעל גביו [רש"י - כאלו לא שמר וגזרו שמא ישבה בהן אשתו נדה]

לר"מ חולין ומעשר כהדדי נינהו

טבל והוחזק (= בכוונה) לקל, יכול לשנות לחמור עד שעלה,
אחר שעלה יכול לכוון אם עדיין לא הוחזק כלל

מקוה של מ' סאה מכוונות - לר"י אם רגל הראשון נוגעת במים עדיין כשר [גוד אחית מים שעליו]

ר' פדת, ל"ק דר"נ - מודה ר"י דלא מהני להטהר מטומאה דאו'
ל"ב דר"נ - מח' בטומ' דאו', ומודו חכמים בטבילה דרבנן

לר"מ אומרים אף גוד אסיק ויכול להטביל מחט בראש מי שרגלו במים, ור"י חולק

חולין אטהרת הקודש - ת"ק דברייתא - כחולין [רש"י - בטלה דעתו],
ר' אלעזר בר' צדוק - כתרומה, משנתנו - יוחנן בן גודגדא - כקודש

אמר לחבירו תן לי סודרי - טמאה [אין אדם משמר מה שביד חברו, וחברו לא שמר - רש"י - והו"ל היסח הדעת]

הסבר ליטול בגדי חול ולקח בגדי שבת - טמאין [היסח הדעת מהשמירה המעלייתא שרגיל בבגדי שבת (רש"י - = אין בלבו לשומרן)]

נתחלף יין בשמן טהורין

נטירותא לפלגא (מדבר המטמא ולא מדבר הפוסל) מהני

הטביל פועליו ע"ה לכך, מה שבידיהם טהור אא"כ לא יראים שיבא הבעה"ב ויראה [אין ע"ה מקפיד על מגע חבירו]

רש"י יט. - כ.

חרדלית שיורדת מהר גבוה ויש בה מ' סאה לא מהני טבילה דקטפרס אינו חיבור; זוחלין

פירות שנפלו למים, אם נתכוון ליטלן בשביל שיודחו ידיו, גלי דעתו דניחא בהך נפילה שגרמה שידיח ידיו

נטמא (לא שמר) כלי בדבר הפוסלה - פסול מלהשתמש בה טהרות לכתחלה; אוכל הדבוק בה פסול באכילה

עוד חומר לימוד
למסכת חגיגה