הלכה א' (כב: - כד.)
הלכה ב' (כד. - כד:)
הלכה ג' (כד: - כה.)
הלכה ד' (כה. - כה:)
הלכה ה' (כה: - כו.)
הלכה ו' (כו.)
הלכה ז' (כו: - כז:)

הלכה א' (כב: - כד.)

חזור לראש הדף

מוכר להעלות בקדושה ולא להוריד (וי"א ולא בשוה):

רחובה של עיר לר' מנחם ב"ר יוסה - ביהכ"נ - ביהמ"ד [ואת כל בתי ירושלים (בתי כנסיות) ואת כל בית הגדול (ביהמ"ד)] - תיבה - מטפחות לתורה - ספרים - תורה

לרבנן דר' מנחם ב"ר יוסה רחובה של עיר כמקום תפלה רק לענין הטלת מים ורקיקה

לא יתפלל בד"א של רקיקה והטלת מים, לר' יעקב בר אחא די שישהה כדי הילוך ד"א

אסור לקחת אבני ביהכ"נ לבנות ביהכ"נ אחרת [עגמת נפש וחוזרין ובונין הראשון]
וכן מעיר לעיר וממזרח העיר למערבה [חורבן אותו מקום]

אסור למכור ביהכ"נ של רבים [שמא יש חלק בו לאחד מסוף העולם]

חצר שהקדישה לשם ביהכ"נ נתקדש משנשתמש בה

וספק בתיבה ומטפחות שעשאן לחולין אם אפשר להקדישן לתשמישי קדושה

כלי שרת מתקדשין ע"י שמפנים מכלי שרת אליו או בב"א קדושים ומקדשים הדם

הזמנת אבנים לשם מת או זריקת כלי לד"א שלו אוסרת בהנאה [בבלי - דם דם מעגלה ערופה] אא"כ התנה

יש קדושת ביהכ"נ (תשמישי מצוה) לכלי ביהכ"נ, ספסלים, בימה, כלונסאות לפרוכת [תשמיש דתשמיש לארון]

יש קדושת ארון (תשמישי קדושה) לפרוכת [עשוי גם לעטוף ס"ת], ור' אבהו חולק [ק"ע - תשמיש דתשמיש]

מַתנה בתחלה לתשמיש חול בארון

אין כורכין נביאים במטפחת של תורה [הורדה]

לא יניח נ"ך ע"ג חומשים, אבל מניחים חומש על גליון ע"ג ס"ת [קדושה אחת]

כותבין נביאים וכתובים בגליל א', ולא תורה ונביאים [מונח נביא ע"ג תורה; מדמין שהכל תורה]

ואין מחלקין תורה לחומשים [גנאי]

אין קורין בס"ת חסר אפי' ענין שלם [עגמת נפש ויקנו אחרת]

מותר לשנות מ וֹתר צדקה לקדושה קלה קודם שבא ליד גבאי

לר' אילא ור' לעזר מותר לשנות מעות צדקה לעילוי (מיתומים לת"ח),
לר' זעירא צריך לפרוע תחתיהן

משהגיע לגזברין אסור לשנות (ללוות ולפרוע) מעות מצוה [ידם כיד עניים]

הלכה ב' (כד. - כד:)

חזור לראש הדף

לר"מ מכירת ס"ת של רבים ליחיד הוי הורדה משא"כ ביהכ"נ

ג' ממונים לצרכי ביהכ"נ וז' לצרכי העיר יכולים למכור

פסקו צדקה בעיר אחרת - יחידי נותן באותה עיר, רבים אף נותנים במקומם

שינוי מקום (או למצוה אחרת) לנר ומנורה רק משנשתכח שם הבעלים מהן ואין שמם חקוק עליהן

מח' אם אסור לכתוב ג' או ד' מילים מפסוק בלי שיבוש [בעי שרטוט; אין כותבין תורה חסירה]

הלכה ג' (כד: - כה.)

חזור לראש הדף

לר"מ מוכרין ביהכ"נ (לצורך חול/ביהכ"נ) רק על תנאי שאם ירצו יחזירוהו

לחכמים מוכרין עולמית לצורך חול חוץ מלמרחץ בורסקי טבילה ובית המים (כביסה; מי רגלים)

לר"י מוכרין לשם חצר והלוקח מותר בכל

ביהכ"נ שחרב [והשימותי מקדשיכם - בקדושתן]: אין מספידין בתוכה [שיעלו עשבים לעגמת נפש], אין עושין בה מלאכה, מצודה, שטיחת פירות, קפנדריא (אא"כ נמלך או נכנס לצורך מצוה (בבלי)), לא יתלוש עשבים [עגמת נפש - ויבקשו רחמים שיחזרו לקדמותו]

אסור להספיד בביהכ"נ של רבים

מותר לחכמים ותלמידיהם לאכול ולשתות ולישון ולרחוץ ולקבל פניהם בביהכ"נ וביהמ"ד

ספק אם מותר לעשות פרוזדור דביהכ"נ קפנדריא

הלכה ד' (כה. - כה:)

חזור לראש הדף

פ' שקלים בר"ח או בשבת לפניו, חוץ מחל ר"ח בע"ש לר' אילא בשם ר' יוחנן [ב' שבתות לפני שמוציאין שולחנות (ביום א') לגבות שקלים] (ור' זעירא חולק)

ט"ו בשבת (לא חל) - אין קורין זכור [איחר זכירה לעשיה לעיירות (שקורין בי"ג)]

הלכה ה' (כה: - כו.)

חזור לראש הדף

קורין מעין המאורע לד' פרשיות, מועדים, ר"ח, חנוכה, פורים, תעניות ומעמדות ומנחה יו"כ [וידבר משה את מועדי ה']

לר' בא בשם ר' חייה בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפ' פרה

לר' לוי בשם ר' חמא בר חנינה בין פרה להחודש (וסימנך - בין כוס ג' לד' לא ישתה) [בדין הוא שתקדים החודש לפרה (אלא שהיא טהרתן של ישראל)]

ר"ח בחנוכה - מח' אם ג' קרואים בר"ח וא' בחנוכה או להיפך [להודיעך שרביעי מחמת ר"ח]

ובשבת קורין ז' של ר"ח [תדיר]

הלכה ו' (כו.)

חזור לראש הדף

בפסח וראשון דסוכות - קורין פ' מועדות באמור

בשבועות - למשנתנו שבעה שבועות, לברייתא בחדש השלישי

בר"ה - למשנתנו בחדש השביעי, לברייתא וה' פקד את שרה

ביו"כ - אחרי מות

חוה"מ סוכות - קרבנות

עמודי עולם - תורה [ואשים דברי בפיך], גמ"ח [ובצל ידי כסיתיך (מה יקר חסדך - בצל כנפיך)], קרבנות [לנטוע שמים וליסד ארץ]; דין אמת ושלום נעשים כאחד

הלכה ז' (כו: - כז:)

חזור לראש הדף

במעמדות קורין מעשה בראשית

בתענית - ברכות וקללות (אם בחקתי) - א' קורא כל הקללות [אל תקוץ (קוצים) בתוכחתו]
ומוסיף פסוקים לפניהן ואחריהן [אין מברכין על קללות; פותח וחותם בדבר טוב]

מותר להפסיק בארורים בפ' כי תבא

ברכה לפני ואחרי, ואין להפסיק בשירת הים, עשרת הדברות, תוכחה, ח' פסוקים בסוף התורה, לר' יונתן ספרא כל השירות - ר' יוסי ב"ר בון - חוץ מהזי"ו ל"ך

לעיכובא - שירת הים ושירת דבורה אריח ע"ג לבינה ע"ג אריח,

עשרת בני המן (איש בראש העמוד, ואת בסופו) ומלכי כנען אריח ע"ג אריח [לא קיים]

בני המן בנשימה אחת עם "עשרת בני המן"

צריך לומר ארור המן ארורים בניו, חרבונה זכור לטוב, ר' יונתן - נבוכדנצר (באסתר) שחיק עצמות

מח' אם בשבת חוזר וקורא מה שקרא בשני וחמישי (להל' כן)

מח' אי גולל לפני שמברך [שלא יאמרו ברכות כ' בתורה] (להל' לא [כעזרא])

עזרא גידל להקב"ה בשם המפורש/בברכה (על קריאת התורה; הגבור והנורא);
ירמיה אמר הגבור ולא הנורא, דניאל אמר הנורא ולא הגבור [אין מחניפין לו],
ואנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה ליושנה

עוד חומר לימוד
למסכת מגילה