א) ראש השנה כב.
רש״י ד״ה מעשה ועברו יותר מארבעים זוג וכו' לא פירש כלום. וכן בד״ה מתני' אב ובנו שראו את החדש כו' לא פירש כלום. וכן בד״ה מתני' אלו הן הפסולין כו' ובד״ה מתני' מי שראה את החדש כו' ולקמן כב: ד״ה לחוורן כו׳
וצ״ע בכל זה.
ב) ראש השנה כב.
אמר טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל הלכתא כר"ש
ק״ק שאב ובנו יש להם שם אחד ״טבי״ וצ״ע בזה
ג) על המשנה האחרונה בפרק ראשון ליכא גמרא, ומצינו כן בעוד מקומות נדירים בש״ס
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) כמדומני כן דרכו של רש"י בהרבה מקומות, לצטט את המלים הפותחות, בתחילת פרקים או משניות. ע' למשל ריש המסכת ולהלן לב: בשתי המשניות.
ב) שו"ת מזכרת משה מזכרת הגיטין סימן ק"ג-
"כי אין רגילות שיהיו אב ובן נקראים בשם אחד בשם העצם אלא היכא שאביו מת בעודו ברחם אמו, דאז כשנולד קורין אותו בשם אביו ממש אם היה לו שם אחד או ב' שמות."
בברכה, יוסי בן ארזה
