אברהם יוסף שווארץ שואל:
הנה רש"י סוכה לג. ד"ה עבר ולקטן, נקט דלקיטת ענבים אינו אסור אלא מדרבנן, ואעפ"כ מבואר להדיא בסוגיא התם דאסור בפסיק רישא,
אמנם צ"ע דבביצה כג. סחופי כסא אשיראי פי' ר"י להכניס בהן ריח הבושם, ונשאלת השאלה דאף בלאו הכי הויא פסיק הכי,
וכן בלג. משמע מרש"י ד"ה והלכתא, שהתיר בנין מביצים ומדורות כרבי שמעון, אף דהויא פסיק רישא, ןמשמע דס"ל כשיטת התרומת הדשן דפסיק רישא מותר באיסורים דרבנן.
שווארץ
הכולל משיב:
שלום
יש מקום לחלק בין מקום שיש לו תועלת והנאה מהדבר אלא שעיקר כוונתו לדבר אחר, שבזה יש לאסור אף בדרבנן, כגון בענבי ההדס, דהפס"ר מחשיבו כמתכוון, שאף שמלקטן לאכילה אבל סו"ס יש לו גם כוונה נלווית בכך שמכשיר ההדסים שהרי שמח בכך, לבין המקרים האחרים שאין לו כל ענין בריח ובבנין, שבזה רש"י נקט להתיר בדרבנן.
בברכה. יוסי בן ארזה
