אברהם יוסף שווארץ שואל:
בביצה לט קא אמר רבי אשי דעירובי תחומין נחשב דבר שיש לו מתירין, וממילא אפילו באלף לא בטיל
אמנם צ"ע מסוגיות עירובין לה. דמבואר דמאן דס"ל עירובין דרבנן אמרינן ספק עירוב תחומים להקל, ולא מחרינן מטעם דבר שיש לו מתירים.
שווארץ
הכולל משיב:
שלום
יתכן לחלק בין כשהספק הוא על תבשיל, שהואיל ואפשר לאוכלו למחר (או היום במקומו) יש התר לאיסורו, לבין האדם שעירב כדי ללכת למקום מסוים, שאין אומרים שהואיל ויכול ללכת מחר לכן נחשב דשיל"מ, כי העירוב היה כדי ללכת היום וההליכה של היום לא יכולה להיות מותרת לעולם.
בברכה. יוסי בן ארזה
אברהם יוסף שווארץ מוסיף:
תודה רבה. [עי צל"ח ה., מבן המחבר, שהעלה עיקר הסברא שכתבת,, אבל לא חילק בין אדם לתבשיל]