האי זבח היכי דמי? אילימא דיחיד מי דחי שבת וטומאה?

צ"ע למה הגמרא מתעלמת בתירוץ זה ממסקנת הסוגיא לעיל שהקובע לדחות שבת ויו"ט הוא שזמנו קבוע, ולא ציבור/יחיד. וי"ל שמדובר ברוב קרבנות יחיד שאכן לא דוחין לא שבת ולא טומאה שהרי לא קבוע להם זמן. וכת"ק בתמורה לעיל (ר' יהודה)

אלא לאו בהכרח שהזבח של הברייתא בת"ש, הוא: דפר יום הכפורים של כ"ג, והוא מקיים ג' הדברים של חומר בזבח שם: א] נקרא "נוהג ביחיד ובצבור", דחטאת הוא, וחטאת נוהגת גם בצבור (רש"י). ב] ודוחה את השבת ואת הטומאה, דקביע ליה זמן. ג] ועושה תמורה, דקרבן יחיד הוא. ומתכפר בקופיא.

צ"ע למה הגמרא לא מזכירה תנאי ראשון שרש"י משלים.