הנה פליגי הראשונים לגבי תרומת הדשן ביום הכיפורים, ולכאורה יסוד מחלקותם הוא מכיון שאינו מעיקר עבודות היום
ולהני דס"ל דתרוה"ד ג"כ צ' כה"ג לכאורה הוא השין הקטרת הכזיכין
ואם כה"ג הוא היחיד הכשר להקרבה, למה חילקו אותו בערב, לכאורה לכהן המקריב אותו לו יהיה, דהיינו דוקא הכה"ג שהוא היחיד הכשר להקרבה
שלום וברכה,
אשמח אם תסביר יותר את שאלתך. מדוע לא קשה לך על לחם הפנים שבכל השנה? הרי המשמר הנכנס נוטל בלחם, וכן כה״ג יכול ליטול חמישה לחמים לחכמים או שישה לשיטת רבי, ולא מצאנו שנותנים את הלחמים למקטיר הלבונה. מדוע אתה שואל דווקא על יום הכיפורים?
ולגופו של ענין, דין ׳לו יהיה׳ נאמר על עור העולה ושאר הקרבנות, וכן על קרבן הכהן עצמו שכשמביאו אפילו לא היה זה בזמן המשמר שלו, הוא מקבל את עורה ובשרה. אבל בסתם קרבנות ציבור ובלחם הפנים, אין הכהן המקטיר והמקריב מקבל אותה לבדו אלא חולקים כל המשמר, ואף אם נזדמן שם כהן אחר, מקבל בה חלק אחר, מלבד נדרים ונדבות שנאמר בהם ״חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות״.
אני מקוה שזה עוזר, ואם לא, כתוב שוב,
בברכה,
אהרן שטיינר