עי' לעיל ו: רש"י ד"ה הותרה שכתב איש נדחה ואין ציבור נדחין, ושם לעיל ריש ז. כתב רש"י עוה"פ איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נדחין. ומשמע שדרכו של רש"י לפעמים לחזור על עצמו. ועי' רש"י ב"מ מא. ד"ה שליחות יד שכתב שחייבו הכתוב עליו אפילו נאנסו כדכתיב ומת או נשבר ובאותו עמוד שוב פעם ד"ה שליחות יד כתב שחייבו הכתוב עליו ואפי' נאנסו כדכתיב או נשבר וגו'. ולמדין אנו מכל זה המעלה של חזרה שרש"י לימד אותנו שתמיד צריך לחזור על הדברים.

כל טוב

דוד בלום