יב: רבי אומר שני בדבר, חדא דאבנטו של כה"ג ביוה"כ אל זהו אבנטו של כהן הדיוט,
לכאורה עדיין יש לומר שצריך קרא לשלש בגדים אחרים, דאילמלי האי קרא היינו לומדים מהפסוק השני שטעונין גניזה, ובא לאפוקי אותה חובת גניזה.
שווארץ
לא ידעתי איך שייך ללמוד מקרא שאינן טעונין גניזה שהרי עצם הדבר שטעונין גניזה זה חידוש שנלמד מקרא דוהניחם שם מלמד שטעונין גניזה, אבל בלי קרא מסברא פשוטה היינו אומרים שאינן טעונין גניזה, א"כ למה צריך קרא לומר שאינן טעונין גניזה.
כל טוב
דוד בלום
רש"י מסביר שר' דוסא צריך קרא "שלא תאמר והניחם שם שיהיו טעונין גניזה" עכ"ל, וא"כ נשאלת השאלה דעיקר הקרא מלמדינו דאין טעונין גניזה, ומהשתא בגד הראוי ישמש בה, ובגד שאינה ראוי לא ישמשו בה
נראה שכוונת רבי לסתור דינו של רבי דוסא כי רבי דוסא אמר הלכה למעשה שבגדי כהן גדול ביום הכיפורים כשרין לכהן הדיוט כל ימות השנה ואמר רבי שאסור לסמוך על הוראה זו משני טעמים, אחד שהאבנט של כ"ג ביו"כ הוא של בוץ ואבנט של כהן הדיוט כל הימים הוא של כלאים וא"כ כהן הדיוט שילבש כל השנה את האבנט של כ"ג של יו"כ הרי לובש בגד שפסול לו. ועוד טעם אמר רבי שאין לסמוך על רבי דוסא משום שאין מורידין בקודש ומאחר שכ"ג ביו"כ שימש בבגדים בקדושה חמורה, אסור לכהן הדיוט כל השנה לשמש בהן כי בזה מוריד מקדושתן, לכן סובר רבי שלא שייך לומר שהמילה ילבש בא ללמד את הקולא של רבי דוסא, אלא צריך לומר שבא ללמד קולא אחרת דהיינו שבגדים משוחקין כשרים לעבודה.
עכ"פ מבואר מדברי רבי שלא רק בגד שאינו ראוי דהיינו אבנט של כ"ג פסול לכהן הדיוט כל השנה אלא גם שלש הבגדים האחרים פסולים לכהן הדיוט כי מוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה, וממילא מכיון שהבגדים פסולים לכהן הדיוט יוצא שטעונים גניזה.
יישר כח
דוד בלום
