בצד. קא מסיק תיובתא דעולא תיובתא, וא"כ צ"ע אמאי הביאו הרמב"ם פ"ה מהל' ק"פ הל' ח'.דדרך רחוקב הוא ט"ו מיל?
שווארץ
כן הקשה בעץ חיים על המשניות לרבי יעקב חגיז זצ"ל דאיתותב עולא מדתני רבי יהודה דמהנץ החמה עד תחילת שבע שעות ט"ז מיל. ולפ"ז מן המודיעין לירושלים ששה עשר מיל, ותירץ בקול הרמ"ז על המשניות דמאי דאיתותב היינו טעמא דעולא דסבר דבחצי יום מהלך אדם חמשה עשר מילין, אבל מאי דקאמר דמן המודיעין עד ירושלים ט"ו מיל האי קאי וקושטא הכי הוא.
ועי' ליקוטי הלכות לח"ח בזבח תודה שהביא ביאור הגר"א לשו"ע או"ח סי' תנ"ט ס"ב ד"ה שיעור מיל, וז"ל, והרמב"ם אזיל לשיטתו שפסק בפ"ה מה' ק"פ כעולא אבל הוא תמוה דהא איתותב עולא וגו' ואפשר שגירסא אחרת לו שם דלא איתותב, ע"כ.
ומצאתי בס"ד גם במעדני יום טוב על הרא"ש פ"ק דברכות סי' י' אות ט' שכתב ליישב דעת הרמב"ם דאע"ג דעולא איתותב היינו מרבי יהודה דשמעינן ליה דאמר בהדיא ד' מילין, והוא דלא כעולא דאמר ה' מילין וגו', ועולא ראה וידע שכן הוא ט"ו מילין ממודיעים לירושלים דהא שכיח בא"י הוה וגו', עיי"ש. וזה נראה דומה לדברי קול הרמ"ז שהבאתי לעיל.
דוד בלום
לכ' הרב בלום שליט"א
תודה על התשובה
אבל עדיין לא הבנתי
אף שבמציאות מודיעין מירושלים הוא ט"ו מיל, מכל מקום הרמב"ם פסק דדרך רחוקה הוא ט"ו מיל, וזה לכאורה עדיין צ"ע
א) לגר"א הנ"ל דאולי גירסא אחרת לרמב"ם ועולא לא איתותב, א"כ דינו של עולא נשאר על כנו וכמו שבמציאות ט"ו מיל מירושלים למודיעים, כן דרך רחוקה הוי טפי מט"ו מיל.
ב) המעי"ט הנ"ל כתב שעולא ס"ל כרבי עקיבא והלכה כרבי עקיבא מחבירו, ומאחר שרבי עקיבא אמר במשנה שאיזו דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ ומאחר שבמציאות ממודיעים לירושלים ט"ו מיל, קיי"ל דדרך רחוקה חמשה עשר מילין חוץ לחומת ירושלים כמ"ש הרמב"ם.
כל טוב
דוד בלום
