נראה שמ"ש רש"י דמקצת יום עולה להן לספירתן, כוונתו למ"ש בזבחים כט. ד"ה ושומרת ברואה תוך י"א יום בין נדה לנדה וטבלה למחר שחרית הרי היא טהורה דמקצת היום ככולו וטבילתה ביום, עיי"ש. הרי הטבילה מהני אע"פ שהוא בתחילת היום וזה נחשב ליום שלם של טהרה. וכאן בפסחים מבאר רש"י שטבילה זו מהני מדאורייתא אפילו אם נטמאת אח"כ בו ביום, ורק מדרבנן טמאה אם נטמאת בו ביום כי יכול לסתור רק מדרבנן.

כל טוב

דוד בלום

הרי יש מ"ד בגמרא דלא אמרינן מקצת היום ככולו עי' מו"ק טז:

ועי' גם לחם משנה הל' נזירות פ"ד ה"ד בסופו דמשמע דרמב"ם לא ס"ל מקצת היום ככולו עיי"ש.

דוד בלום

בלחם משנה הל' נזירות פ"ד ה"ד כתב בשם הרמב"ם הל' קרבן פסח פ"ו ה"ג ששומרת יום כנגד יום טובלת ביום השימור ושוחטין עליה פסח והיא אוכלת לערב ואם ראתה דם אחר שנזרק דם הפסח פטורה מלעשות פסח שני, וכתב לח"מ דטעמא משום מקצת היום ככולו ולא משום דסבר מכאן ולהבא הוא מטמא, עיי"ש בהוכחת הלח"מ שאין טעם הרמב"ם משום מכאן ולהבא הוא מטמא. עכ"פ משמע שמכאן ולהבא הוא מטמא הוא סברא לטהר, לכן הוכרח רש"י כאן לכתוב שמקצת היום ככולו הוא גם סברא לטהר.

כל טוב

דוד בלום

עי' נזיר טו: מ"ט דרבי יוסי לאו משום דקסבר מקצת היום ככולו, עיי"ש

עד עכשיו גיששתי הרבה פה ושם כדי לנסות לענות על קושייתו הנכונה של כתר"ה שליט"א, אבל עתה בס"ד נראה שהתשובה נמצאת בדברי תוס' נזיר טו: ד"ה מאי. דהנה בגמ' שם איתא מ"ט דר' יוסי לאו משום דקסבר מקצת היום ככולו. ולפי הגירסא של התוס' ופי' הרא"ש שם הגמ' לא חזרה מזה אלא כתבו תוס' דמקצת היום ככולו ומכאן ולהבא היא מטמאה, לכן בשעת שחיטה וזריקה היתה טהורה גמורה. ואם לא היינו אומרים מקצת היום ככולו לא היינו יכולים להחשיב אותה כטהורה גמורה בשעת שחיטה וזריקה. והנה שם טו: במסורת הש"ס ציין לנזיר ה:, ושם ציין הרבה מקומות בש"ס שזה מובא ובחלק מן המקומות יש מ"ד שלא ס"ל מקצת היום ככולו, וכן ברש"י נזיר ו. ד"ה תנן הביא מ"ד לא אמרינן מקצת היום ככולו. אלמא דאינו דבר פשוט דאמרינן מקצת היום ככולו.

יישר כח גדול

דוד בלום