בתוס' טז. כתב הריב"א דמשקים מחוברים מכשירין דוקא לאחר שנתלשו,
ונשאלת השאלה,
דמכיון דנתרבו ג"כ משקים תלושים,א"כ איזה נפק"מ יש בפועל שמים מחובירם מכשרין, הרי ממנ"פ הם מכשירין מדין תלושים? [כדמבואר להדיא דמהני רצונו באותה שעה, וא"כ בע"כ דעיקר הכשר הא בסוף.]
עוד נשאלת השאלה דאם הם מכשירים כדין תלושים - הוי אומר שאנו דנים על התחלת נגיעתם עם הפרי, א"כ איך מהני רצונו בעודם הטל עליו, הרי באותה שעה הרי הם כבר תלושים.
שווארץ
נראה שהחידוש הוא שגם מים מחוברים מכשירים שהרי אין טומאה במחובר עי' רמב"ם הל' טומאת אוכלים פ"ב ה"א כל האוכלין הגדלין מן הקרקע אין מקבלין טומאה עד שיעקרו. לכן ס"ד שגם לא יכולים להכשיר במחובר קמ"ל דמים מחוברים מכשירים.
ולא ירדתי לסוף דעתו של כתר"ה שליט"א בקושיא זו. אמנם הקושיא נמצאת בחזו"א מכשירין סוף סי' ז'.
ועי' מקדש דוד טהרות טומאת משקין סי' מ"ג סק"ט סוד"ה אמרינן בפסחים, וז"ל, וצ"ל נהי דיכולין להכשיר אף לאחר נפילה מ"מ יש דין ג"כ דין בנפילה ובעינן שבשעת נפילה יהיו עליהן שם משקין ובעינן שיהיו אז משקין הראויין להכשיר ואם מחוברים לא מכשרי כיון שבשעת נפילתן היו מחוברים א"א להו להכשיר אף אח"כ, עכ"ל. הרי שחידש המקדש דוד שיש דין בנפילה, ולכאו' כוונתו לאו לנפילה ממש אלא נפילה פי' נגיעה הראשונה ובעינן שבנגיעה הראשונה של המשקין בהאוכל יש להם כבר דין משקין. ואם אח"כ העלה הצנון מן המערה והמים נהיו כבר תלושים ונוגעים בצנון בזה לא סגי כיון שבנגיעה הראשונה של המים בצנון לא היה על המים שם משקין, משא"כ עכשיו שאנו אומרים שגם משקין מחוברים מיקרו משקין, א"כ גם בנגיעה הראשונה היה עליהם דין משקין ויכולים להכשיר.
[ועי' במגיה למקדש דוד שכתב שבסוף תשובת נוב"י בנו של הנוב"י בעל שיבת ציון גם דיבר על שאלה זו]
בהצלחה רבה
דוד בלום