דיונים על הדף - תמורה כט

שמואל שואל:

מצינו במשנה וגמרא ׳ואפילו מאה׳ כו׳ ולפעמים מצינו לשון אלף או ריבוא. יש לעיין מדוע לפעמים נקט הגמרא רבותא בלשון ״מאה״ ולפעמים בלשון ״אלף״ האם יש יותר חידוש באלף ממאה. גם מצאתי כמה פעמים בגמרא הלשון ״מאה״ והרמב״ם כתב ״אלף״ וצריך עיון מדוע שינה מלשון הגמרא.

לדוגמא: עי׳ סנהדרין דף ח. יהא חביב עליך דין פרוטה כדין מאה

עיין רש"י בד"ה לאקדומיה וז"ל אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה הקודם לפניך הקדם לחתוך ע"כ

וצע"ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, הרי זה ממעט חידוש של הגמרא.

והרמב"ם כתב ״אלף״ מנה ע״ש.

וע״ע במשנה תמורה כט. ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ״מאה״ כולן אסורין כו׳

ועיין שם בגמרא ורש״י. ועיין הגר״א שכתב שרש״י גורס ״שתים״ במקום ״מאה״ ע״ש וצ״ע. ועיין רמב״ם הלכות איסורי מזבח שכתב ״אלף״ ועי׳ בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי בתמורה שם.

שמואל דוד בערקאוויטש

לייקווד

הכולל משיב:

נ"ל שהגמ' אומרת אלף או 10,000 בדרך גוזמא והפלגה. זה ודאי חידוש יותר גדול לומר אלף מלומר מאה.

מצינו בגמ' הרבה פעמים שדיברה תורה כלשון בני אדם (עי' ב"מ לא:). ורש"י כותב בב"מ ב. שהמשנה גם מדברת בלשון שבני אדם רגילים לדבר. ונ"ל שהרמב"ם גם הלך בדרך התורה והמשנה ודבר בלשון בני אדם. לכן כתב הרמב"ם אלף במקום מאה משום דכך דרך בני אדם להגזים ולומר אלף במקום מאה.

ונ"ל דרש"י בסנהדרין ח. כותב מנה ולא מאה משום שהוא רוצה להדגיש שמאה הוא מספר, משא"כ מנה שהוא סכום כסף (מאה זוז). כוונת רש"י תמיד לאפשר הבנת קריאה פשוטה של הגמ'. בגמ' מדובר בדין תורה בדיני ממונות, ורש"י מבהיר שפרוטה מטבע קטן לעומת מנה שהוא סכום גדול.

וכבר עניתי על שאלה זו בס"ד אבל עכשיו חיפשתי ומצאתי שלפני יותר משנה, כשלמדנו מס' סנהדרין, כתר"ה שליט"א שאל אותי על רש"י שם ח. (ד"ה לאקדומיה) למה לא כתב מאה מנה ועניתי ע"פ מהרש"א ח"א שם ולכן אני

שולח שוב את תשובתי בזה (הוא 2(sanh-008.qa

גם ראיתי שכתר"ה שליט"א פעם שאל אותי על סנהדרין מו. שבגמ' כתוב שהטיח את אשתו תחת התאנה וברמב"ם הל' סנהדרין פכ"ד ה"ד כתב תחת אילן וחזינן מזה שהרמב"ם משנה קצת לשון הגמ' כדי להוסיף על צחות הלשון איפה שאין נפק"מ למעשה מזה וגם הבאתי שם שבהל' סנהדרין פכ"ג ה"ג הרמב"ם גם שינה לשון הגמ' (ואשלח גם תשובה זו בס"ד והוא (sanh-046.qa5

ועכשיו מצאנו גם בהל' סנהדרין פ"כ ה"י שהרמב"ם משנה קצת לשון הגמ' ממאה מנה לאלף מנה וא"כ מצאנו תוך כמה פרקים מהל' סנהדרין שהרמב"ם משנה לשון הגמ' קצת לצורך צחות הלשון כשאין נפק"מ למעשה.

בהצלחה רבה

דוד בלום