אהרן ברכה שאל:
תנן (נא ע"א) המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו, ומביא גזה"כ כדי לחזק הלימוד. וכן בגמרא )ע"ב) ע"ש.
ולא מובן כלל לענ"ד,כיון שעד שהכהן לא קיבל ממ"נ, אמאי שתהא בנו פדוי. ומהגמרא משמע שלולי הגזה"כ הי' פדוי, ומנלן כ"כ פשיטות, דאדרבא בפשטות הייתי אומר לענ"ד ההפך, דאפילו א"צ גזה"כ לזה. ולא נראה שהוא ענין של זכין לאדם שלא בפניו, דא"כ ה"ל צורך לזכות ע"י אחר, ולא משמע כן מפשטות המשנה. וצ"ב, שכמ"ה ופסח כשר ושמח
הדרדק אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאנו יע"א
הכולל משיב:
למה כל כך פשוט שחייב באחריות, והלא המפריש תרומות ומעשרות ואבדו אינו חייב באחריות, וגם בפדיון הבן יש עניין של 'הפרשה' כמו שכתב הרא"ש בבכורות.
בברכה
יב"א
