אייל דוד שואל:
שלום וברכה
אודה אם תעזרו לי בנקודה שלא הצלחתי להבין -
בדף כד:
"אמר להו זילו שיילוה לרב חננאל אי אמר הלכה כרבי יוסי בן המשולם איפשוט לכו אתו שיילוה אמר להו הכי אמר רב הלכה כרבי יוסי בן המשולם אתו לקמיה דרב הונא אמר להו כנגדו ביום טוב מותר"
למה יש קשר ישיר בין המקרים?
אם הטעם בבכור הוא כי תולש לאו היינו גוזז, אין קשר להלכות יו"ט.
אם הטעם בבכור הוא מצד דשא"מ, אז למה זה קשור לפסיקה בענין בכור?
מעבר לזה, הרי לשני הטעמים - ביו"ט צריך להיות מותר, אז מה בעצם השאלה?
אייל
הכולל משיב:
שלום,
לכאורה יש לפרש שרב הונא רצה לדעת האם הלכה כרבי יוסי בן המשולם שעשיית מקום בקופיץ נחשבת כ'דבר שאינו מתכוין' שאינו פסיק רישיה, שעל כן מותר בבכור, וא"כ גם ביו"ט מותר מאותו הטעם, או אין הלכה כרבי יוסי כי דבר שאינו מתכוין אסור, או משום שזה נחשב פס"ר, הלכך גם ביו"ט אסור.
יוסי בן ארזה
