בעי רמי בר חמא שתי הלחם הנצה שריא או חנטה שרייה מאי הנצה ומאי חנטה אילימא הנצה דפירא וחנטה דפירא השתא השרשה שריא הנצה וחנטה מיבעיא אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה מי הוי כי השרשה או לא תיקו
עיין רש"י וז"ל אלא הנצה וחנטה דעלה - מי הוי הנצה דעלה בפירות האילן כהשרשה דתבואה או לא
וכוונתו בזה לאפוקי שיטת הרמב"ם שסובר דלמסקנא גם חנטה עלה בתיקו ודו"ק [עיין מנ"ח מצוה שז]
וז"ל הרמב"ם פ"ז תמידין ומוספין ה"כ וכן תבואה בקרקע וחנטו עליה או הנצו עלים שלה כשהביאו שתי הלחם הרי זה ספק אם הנצת העלים או חנטתן כמו השרשה והותרה להביא ממנה מנחות או אינה חשובה כהשרשה כו'
והאחרונים האריכו בשיטת הרמב"ם ע"ש.
ויש להעיר בלשון הרמב"ם מדוע כתב "וחנטו" קודם "הנצו", הול"ל והנצו או חנטו כו' וכמוש"כ בהמשך דבריו "אם הנצת העלים או חנטתן" וצע"ק
(גם יש לעיין קצת מדוע כתב וחנטו "עליה" הנצו "עלים שלה")
שמואל
לייקווד
י"ל ע"פ מ"ש רש"י שחנטה הוי פירי יותר מהנצה, לכן קאמר הרמב"ם שאע"פ שחנטו עליה מ"מ עדיין הוי רק ספק אם זה כהשרשה ולכן לא יביא לכתחילה ממנה מנחות, וכ"ש שהנצת עלין הוי ספק ולא יביא ממנה מנחות, והוי בדרך זו ואין צריך לומר זו (משא"כ בהמשך דבריו הרמב"ם כתב הנצת העלין או חנטתן דהיינו הנצה קודם חנטה כי שם מביא הרמב"ם ספיקת הגמ' ובגמ' כתוב הנצה קודם חנטה).
כל טוב
דוד בלום
