רש״י ד״ה ונוייהן לבר - השם יהא נראה מבחוץ לשון אחר נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן וראיה לדבר מדאמרינן איתהפיכא ליה רצועה דתפילין א"ל ולא סבר לה מר ונוייהן לבר והכי אמרינן לעיל שמבפנים מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין אלמא כה"ג הוי מתהפכין שנהפך צד הרצועה התחתון למעלה ונראה
ולכאורה קשה שרש״י לקמן בד״ה איתהפכא ליה כתב וז״ל - שלא היתה הדל"ת ניכרת מבחוץ
והיינו כפירוש ראשון. וצריך עיון.
שמואל ,
לייקווד
אין כונת המילה "ונראה" שכתב רש"י שפירוש זה השני נראה ומסתבר טפי מן הפירוש הראשון, אלא כוונתו שהצד התחתון של הרצועה עכשיו התהפך ונראה וכולם יכולים לראות אותו, אבל רש"י לא הכריע בין שני הפירושים לכן שפיר כתב בד"ה איתהפכא כפירוש הראשון.
כל טוב
דוד בלום
רש״י כתב ״וראיה לדבר״ ....
ראיתי מביאים בשם אור חדש שמ"ש רש"י "נראה" כוונתו שהפירוש הזה נראה וכדברי כתר"ה שליט"א, אבל לענ"ד אין צורך לפרש כן ואדרבה אם נאמר כן יש סתירה מהדיבור הבא של רש"י וכמ"ש כתר"ה. לכן אני על משמרתי אעמודה שמ"ש רש"י "נראה" פי' שצד רצועה התחתון נראה לכולם ומ"ש רש"י לפני זה "וראיה לדבר" כונתו שמ"ש בגמ' ונוייהן לא קאי על השם אלא קאי על הרצועות ומ"ש איתהפיכא ליה רצועה פי' שהצד התחתון של הרצועה נתהפכה ונראה למעלה לעין כל, וא"כ לא מתקיים בזה הדין שהצד הנאה של הרצועות צריך להיות נראה למעלה לעין כל.
שבוע טוב
דוד בלום
שאלתי היתה ממש״כ רש״י וראיה לדבר ולא מ״נראה״
כל פירוש שמובא בראשונים יש לו ראיה (ואולי כמה ראיות) וא"כ זה שכתב רש"י וראיה לדבר אינה הוכחה שהוא מכריע כפירוש זה אלא מכריעים ע"פ הפירוש שנראה שיש ראיות הכי חזקות לצידו. ואדרבה י"ל שכאן רש"י הוכרח להביא ראיה לפירוש השני כי הפירוש הראשון נראה יותר פשוט, כי בגמ' כתוב קשר של תפילין הלמ"מ ומיד אחרי זה איתא ונוייהן לבר ובפשוטו משמע שנוייהן לבר קאי על קשר של תפילין. לכן הוצרך רש"י להביא ראייה לפי' השני שאינו מפרש כן משא"כ הפי' הראשון לא הוצרך לראיה.
מה שכתבתי לעיל אור חדש הוא טעות וצ"ל אור הישר ועם כתר"ה הסליחה.
יישר כח
דוד בלום
