1) בהתחלה לומדים מ'חטאת' 'חטאתו' של נזיר עיכוב בשינוי בעלים בחטאת רגילה-בזריקה, כי על זה דיבר הכתוב.ואחר כך מאותו פסוק עצמו לומדים על כ-ל עבודות החטאת,כי הוא מדבר על עשייה כללית?
ובהערה בשוטנשטיין מציין שלגבי זריקה אכן כבר למדנו לעיל(לכאורה מפסוק זה עצמו!)
2) למה רבא מציע מקור חדש לשינוי קודש,הרי מה שלמדנו מחטאת נזיר זה רק שינוי בעלים!
3) למסקנת הגמרא שהמקור מ'זאת התורה', עדיין נותר לימוד העיכוב בשינוי בעלים מחטאת נזיר! ועליו נבנה לימוד העיכוב בשאר העבודות,מההיקש.אך הלימוד מחטאת נזיר נדחה!
תודה רבה
אייל
שלום וברכה
1, 3) נ"ל שהלימוד הראשוני מ'חטאתו' אינו מחטאת נזיר אלא מחטאת הבאה על חטא ('עולה ויורד'), כמסומן בצד - ויקרא פ"ה פס' ו/י.
2) מפני שהלימוד על שינוי בעלים היה מייתור הוא"ו של "חטאתו", ועל כך הגמרא הקשתה "אלא מעתה עולת עולתו מאי דרשת ביה", הרי שאין דורשים את הוא"ו.
בברכה,
יוסי בן ארזה
תודה רבה על המענה ויישר כח לגבי שאלה 2 קבלתי מענה. שאלות 1ו3 נראה לי שלא הסברתי את עצמי טוב השאלה היא לא על הנקודה אם מדובר על חטאת נזיר או חטאת רגילה אלא על מהן העבודות הנלמדות מהמחלה חטאתו- זריקה או כל העבודות. והאם לומדים בסופו של דבר משהו מפסוק זה, או רק מהמילים זאת התורה.
אם יתאפשר לענות על זה שוב אודה לרב.
תזכו להגדיל תורה ולהאדירה
אלו הם שני פסוקים: 'וכפר עליו הכהן מחטאתו' - נדרש על זריקה, שבה תלויה הכפרה; 'ועשה את חטאתו' - כל עשיות.
למסקנא למדים למצוה מ'זאת התורה', ומאותם פסוקים למדים לעכב.
יוסי בן ארזה
