דיונים על הדף - עירובין כט

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

רש״י ד״ה א"ל אביי - מהא לא תשמע דתמרים עדיפי לעולם גרוגרות עדיפי ולפי דמים משלם ומאי ברכה דקפיץ עליה זבינא לוקחים. ״ולענין עירוב בעינן טפי מקב״

האם רש"י סובר שיתכן שיצטרך קב או שוודאי יצטרך לקב?

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד

הכולל משיב:

נלע"ד שכוונת רש"י לפרש הדחייה של אביי כי רב יוסף אמר להדיא שצריך קב תמרים לעירוב וסגי בקב תמרים והביא ראייה לזה מן הברייתא, אלא שאביי דחה ראייה זו ופירש דלענין תשלומי תרומה תבא עליו ברכה אע"ג שתמרים פחות משביעים מ"מ הם יותר קלים למכור כי הקונים קופצים עליהם. משא"כ לענין עירוב לא תלוי על קונים אלא על שביעה של האוכל בזה י"ל שלאביי צריך יותר מקב תמרים כדי לשבוע. א"כ למסקנת הגמ' רב יוסף נשאר בשיטתו שודאי צריך קב ודי בקב, ואביי ס"ל שאין לרב יוסף ראייה לזה אלא יכול להיות שצריך יותר מקב. אבל נראה שאביי לא אמר כן בתורת ודאי רק אמר שאין הכרח לדברי רב יוסף כי אולי צריך יותר מקב אבל אביי מודה שאולי די בקב.

שו"ר ברשב"א שכתב הא דאביי דחויא בעלמא היא ולעולם שיעור תמרים כשיעור גרוגרות, עכ"ל. וברוך שכיונתי לדבריו שאביי לא אמר בתורת ודאי אלא בתורת דחייה. והנה נראה שכתר"ה שליט"א היה צריך לשאול בזה הלשון "האם רש"י סובר שיתכן שיצטרך יותר מקב או שודאי יצטרך ליותר מקב?" כי פחות מקב ודאי לא סגי [וזה גם כתב הרשב"א בדיבור שלפני זה וז"ל ומיהו בפחות מגרוגרות א"א לערב עיי"ש וזה אפילו לרב יוסף]. ואם נשאל כך א"כ כוונת השאלה האם מ"ש רש"י ולענין עירוב בעינן טפי מקב נאמר בתורת ודאי או בתורת ספק, ועל זה נוכל לתרץ ע"פ הרשב"א שאביי לא אמר דבריו בתורת ודאי אלא בתורת דחיה.

כל טוב

דוד בלום

שמואל דוד ברקוביץ מוסיף:

יישר כח! ע״ע רמב״ם ובספר המפתח כמה מראה מקומות בענין זה.