בתוס' עירובין יא. הקשו דבכל צורת הפסח הרי יש כבר שני לחיים, ותירצו דאיירי במבוי מפולש וכהנה,
וצ"ע דאיכא אין סוף נפק"מ, כגון אם לחי מורחק פנימה ג' טפחים מן הצדדים, או אפילו הוא לגמרי בחוץ וכן כל פרטי דיני לחי.
אברהם יוסף שווארץ
כתר"ה שליט"א כיוון במקצת לדברי הב"ח סי' שס"ג סכ"ו (ד"ה ומ"ש אבל אם היה גבוה יותר מכ') שהביא דברי התוס' ואח"כ כתב הב"ח, וז"ל, אבל למאי דפי' א"צ לדחוק בכך אלא דקא מיבעי' להו בצורת הפתח היכא דהעמיד הקנה מכאן ומכאן אצל הכותל דמכאן ומכאן ואינו נראה לא מבפנים ולא מבחוץ דאפילו היה הקנה גבוה יותר מן הכותל אם אינו נראה לחי אלא למעלה מעשרים אינו מתיר משום לחי ומ"מ מיבעיא לן מי מהניא צורת הפתח בגובה מכ', ע"כ. הרי שס"ל לב"ח שיש עוד נפק"מ שלא נזכר בתוס' ומשמע שהב"ח ס"ל שתירוץ התוס' דחוק.
עוד זכה כתר"ה לכוין לדברי תוס' רבנו פרץ כאן, וז"ל, עוי"ל דמיירי שהרחיק הקנים ג"ט מן הכותל דהשתא מתורת לחי לא מהני דבלחי בעינן שיהא בפחות מג' מן הכותל אבל מטעם צורת הפתח מהני, ע"כ.
כל טוב
דוד בלום
