תוס' יב: וקשה דבפרק כיצד משתתפין (לקמן ד' פו.) משמע דאתי שפיר דלא בעינן שיראו ראשי קנים אי לאו משום דרב יהודה קפיד אערובי מיא, וצ"ע טובא דהתם איירי שממנ"פ יש כותל בין החצירות, ולדעת רבי יהודה אפשר למיסמך עליה, ולדעת רבנן רבנן חייבוהו להוסיף מחיצה ומה הדמיון לכאן דבעינן מחיצה המתרת מן התורה?
אברהם יוסף שווארץ
כאן לא בעינן מחיצה מתרת מן התורה כי הים כרמלית והחצר רשות היחיד כמ"ש רש"י יב. ד"ה מימלא דמטלטל מכרמלית לרשות היחיד.
נראה שיש מקום לקושית כתר"ה שליט"א ע"פ תוס' לקמן פו: ד"ה אלא, שרבינו תם פירש הסוגיא שם, וז"ל, בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה"י אבל כרמלית גמורה דלאו בר איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא, ע"כ. והיינו שהקשו איך מדמים כרמלית גמורה לבור שבין שתי חצירות שיותר קל, וזה דומה לקו' כתר"ה איך מדמים לשונו של ים לבור שבין ב' חצירות. ואולי התירוץ לקו' זו היא מ"ש בגמ' פו: קל הוא שהקילו חכמים במים, וצ"ע.
דוד בלום