בעילום שם שואל:
ע"ז מו. המשתחוה להר אבניו מהו למזבח
מדוע כתוב מהו. מכיון שאבניו הוא לשון רבים היה צריך להיות מה הן למזבח.
ואף הב"ח המגיה בעמוד ב' חטים מה הן למנחות, כאן אין הוא מגיה כלום.
ואין לתרץ שמזבח הוא לשון יחיד, ומנחות הוא לשון רבים, מכיון שמהו ומה הן קאי על האבנים ועל החטים ולא על המזבח והמנחות.
בעילום שם
הכולל משיב:
שלום
אכן בכת"י מינכן הגרסה "מה הן למזבח". אך דומני שגם גרסת "מהו" אינה טעות, כי המושא הסתמי איננו האבנים אלא הדין, כמו 'מה דינם לגבי מזבח', בדומה לשאלה דלעיל "זקף ביצה להשתחוות לה מהו".
בברכה,
יוסי בן ארזה
