דיונים על הדף - עבודה זרה לא

שמואל שואל:

לכבוד הרב הגאון שליט"א שלום וברכה

הערה קצרה ברש"י עבודה זרה לא.

ת"ר בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים

רש"י

עין כושי - מקום כותים

בירת סריקא - עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש

ברקתא - עיר של כותים

כפר פרשאי - עובדי כוכבים

וזגדור - כותים

יש להעיר, חדא, מדוע שינה רש"י בלשונו ומתחילה כתב מקום כותים ואח"כ עיר של כותים ואח"כ כותים סתם.

ועוד, מאחר שהאריך כ"כ מדוע לא כתב גם אצל כפר שלים - עובדי כוכבים.

וצ"ע בזה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

א) לכאו' עין כושי משמע שהוא מקום מעיין ואינו ברור שהיא גדול כעיר, לכן י"ל שרש"י כתב מקום סתם, משא"כ ברקתא מסתמא היא עיר. ואצל זגדור אחרי שכבר מצינו שאסור היין גם בעיר של כותים וגם במקום שהוא יותר קטן לכן אין צורך לפרש אצל זגדור אם היא עיר או לא כי בכל אופן ראינו שכל סוגי מקומות של כותים אסורים אם הם סמוכים למקום עכו"ם.

ב) אחרי שכבר למדנו על שתי מקומות של כותים שנאסרו יינם בגלל סמיכותם למקום של עכו"ם, א"כ ברור שאם הברייתא אומרת לנו שזגדור (שרש"י מפרש שהוא של כותים) אסור, ברור שזה מחמת סמיכותו לכפר שלים, ובע"כ שכפר שלים הוא מקום עכו"ם וא"צ לפרש זה.

ג) יש להעיר שברייתא זו מובאת גם בירושלמי ע"ז פ"ה ה"ד עם שינויים, וראוי לעיין שם.

ד) יש לחזק בס"ד תשובה א) דלעיל דהנה ראיתי באחד ממפרשי ספר הערוך על ערך כש שרצה לומר שעין כושי מקורו במילה כוש כמ"ש (במדבר יב:א) האשה הכשית ופרש"י מגיד שהכל מודים ביפיה, עיי"ש. הרי שהמילה כוש פי' יופי, ולכן י"ל שעין כושי הוא שם של עין ומעיין יפה ולכן מובן למה רש"י לא כתב שזו עיר כי עין משמע שהוא נמצא בין השדות על מקום המים והמעיינות.

ה) וכן מצינו (שיר השירים א:יד) בכרמי עין גדי שהוא מקום יפה של כרמים על שפע מים.

ו) וכן היום בארץ ישראל יש הרבה מקומות עם שמות כאלה כגון עין צורים עין חמד וגו' ומסתמא בזמן חז"ל גם היו מקומות עם שמות כאלה, לכן ידע רש"י שעין כושי אינו עיר.

דוד בלום