1.
אברהם יוסף שווארץ שואל:
בריב"ן כא: ביאר דאין חילוק מלאכות ליו"ט דלא כתיב אחת מהנה או הבערה ללאו יצאת
ויש לתמוה, דבאמת מצינו לגבי כרת שהעלם מצטרף - ואפילו עשה שני מלאכות בשגגת שבת א' בבוקר וא' בצהרים מצטרפין, ובזה נתחדש דינא דבבשגגת מלאכות נאמרה חילוק מלאכות, אבל מה ענינה לחילוק מלאכות ביו"ט כשעשאן בבת אחת?
2.
הכולל משיב:
יש לפרש שהגילוי בשבת מ'מאחת מהנה' או מהעברה לחלק יצאה, עניינו הוא שכאילו כתוב לאו על כל מלאכה בנפרד, ולכך זה חלוק לחטאות, כמו בשגג בשני לאוין נפרדים. (משא"כ אם שגג בשבת והזיד במלאכות, השגגה אינה מתייחסת ללאו הפרטי של המלאכה). ואם כן הנפ"מ ביו"ט הוא שאין צריך להתרות בו משום המלאכה הפרטית כמו בשבת, שביו"ט הלאו הוא כללי לכל המלאכות, ודי להתרותו משום לא תעשה מלאכה (כן שמעתי לפרש עפ"י תורי"ד).
יוסי בן ארזה