לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
סנהדרין עו. אי מה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה אמר אביי אמר קרא אשת בנך היא משום אשת בנך אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת בנה רבא אמר בין למ"ד דון מינה ומינה בין למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה לא אתיא כו'
ולמ"ד דון מינה ואוקי באתרה מה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה ואוקי באתרה התם הוא דבסקילה אבל הכא בשרפה כדאשכחן באמה למ"ד סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשרפה ועוד מה הוא חלקת בו בין בתו לכלתו אף היא תחלוק בה בין בתה לכלתה ולמ"ד נמי שרפה חמורה מהאי קושיא לא נידונין
ועיין רש"י בד"ה ועוד מה הוא חלקת - כלומר מאי חזית דכי אוקמת ליה באתרה למילף שאר דידה מיניה וביה שריפה כאמה דומיא דידיה דכלתו כאמו אוקמת באתרה הכי ולמוד שאר דידיה מיניה וביה ואימא הכי כיון דבתה בשריפה "צריכין אנו לענוש בכלתה מיתה חמורה מזאת ובסקילה" והיינו מיניה וביה מבתה שהיא בשריפה אתה למד לכלתה סקילה שצריך אתה "לחלוק ולהחמיר" בין בתה לכלתה דמה הוא "חלקת בו להחמיר" כלתו מבתו אף היא וכו'
וקשה לי דפשטות הגמרא משמע דכי היכי שחלקת אצל הוא יש לחלוק אצל היא ומדוע כתב רש"י שהטעם שחלקת אצלו הוא מטעם חומרא, ועוד קשה דא"כ המשך הגמרא "ולמ"ד שריפה חמורה מהאי קושיא לא נידונין" קשה מאוד להבין וצ"ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
אולי רש"י ס"ל שמאחר שכתוב בגמ' חלקת בו בין בתו לכלתו בע"כ שיש חילוק בין שני העונשים, והרי בכלתו כתוב ואיש אשר ישכב את כלתו וגו' תבל עשו, ופרש"י גנאי, ומשמע שיש גנאי מיוחד בשוכב את כלתו יותר משאר עריות. והנה קיי"ל שהבא על כלתו חייב סקילה, משא"כ הבא על בתו חייב שריפה, ועי' לקמן עט: במתנ' שחכמים אומרים שסקילה חמורה משריפה, ומשמע שקיי"ל כחכמים. א"כ משמע שהבא על כלתו יותר חמור מבא על בתו. לכן רש"י כתב שיותר מחמירים אצל כלתו מבתו, וצ"ע.
נראה שגם המשך הגמרא ולמ"ד נמי שריפה חמורה וגו' גם מובן לפי רש"י שהרי רש"י ביאר עד עכשיו שכלתו חמורה מבתו, ומכיון שתנן לעיל נג. שכלתו בסקילה, משא"כ בתו תנן לעיל עה. דבשריפה. א"כ כל מה שרש"י הסביר שכלתו חמורה מבתו רק מתאים עם המ"ד שסקילה חמורה, וזמ"ש בגמ' ולמ"ד שריפה חמורה וגו', פי' שמה שדיברנו עד עכשיו היה רק למ"ד סקילה חמורה.
דוד בלום
כל טוב
דוד בלום
